 כינוי:
גברת גיבנת. מין: נקבה MSN:
dont need youתמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2007
שם בין גבעות ומאחורי הרים,
בין נחלים זורמים וימים גועשים,
שם- איכן שציפורי הדרור ושקט אינסופי.
שם, איכן שהמילה היחידה שמתארת מלחמה היא "שלום", שם איפה דעה קדומה היא כמו לחיצת יד.
שם, איכן שסכנה אינה קיימת, ופחד שולט רק בחלשים.
שם,איכן שדמעות יורדות כמו גשם,
שם, איכן שגשם יורד כמו דמעות.
שם, איכן שהבכי סימן לאושר ולא לכאב,
שם.
המקום שלך, את לא נותנת לאיש לחדור, לא נשברת.
לא פורצת את גבולות המקום, אך הסיבה היחידה לכך היא בעצם שאין לו גבולות.
הם תמיד שואלים איפה הוא, אך את לא מפירה את שתיקתך.
לפעמים להיות לבד זה בדיוק מה שנחוץ לך,
אפילו שזה כה מוזר... כי את לבד כל הזמן.
לא, אני לא לבד. דווקא טוב לי. האמת שלקטע המסוייים הזה אין שום קשר לחיי.
333>
| |
יום הכיפור- כלכך פטאתי.
כלכך פטאתי, כולם מבקשים סליחה.
פתאום כולם טלית שכולה תכלת, תמימים ונחמדים מבקשים סליחה על כל הרע שעשיתם.
כלכך דפוק, איך אתם לא מבינים?!
זה רק מנהג! זה הנוהל, זה מה שעושים....
זה לא באמת בא מהלב.
אז כל מי שמצפה לסליחה ממני יכול לצפות לה ביום אחר, רק לא ביום הכיפור.
ובכל זאת, שתהיה כולנו שנה נפלאה, צום קל, וגמר חתימה טובה.
33>
| |
שנה חלפה, שנה באה.
"תמיד כשנסגר מעגל, נפתח אחד חדש..." עודדת את עצמך, בעודך אורזת מזוודה אחרונה.
ידעת שעלייך להתחיל דף חדש, חיים טובים יותר.
כל חפצייך היו ארוזים במזוודות מרובעות, מוכנים לדרך מעבר לים.
לאחר שארזת את הבגד האחרון יצאת אל המרפסת והתבוננת החוצה.
אנשים לבושים בבגדים חגיגיים ולבנים עושים את דרכם אל בית הכנסת, בעוד אחרים סוחבים קניות אחרונות לחג.
השכנים נכנסים למכוניות כסופות ונוסעים אל יקיריהם להפרד מן השנה הישנה, ולברך את פנייה של החדשה.
הרגשת מן צביטה בלב, כאשר המונית הלבנה הגיעה אל הבניין בו גרת... מחכה רק לך.
התהלכת בביתך, בודקת שלא השארת כלום מאחור, שלא שחכת שום דבר.
כלקחת את המזוודות בידיך, העפת מבט אחד אחרון אל המקום שכינית 'בית ' במשך כמה שנים טובות...
מלמלת שלום מלא רגשות, וסגרת את הדלת.
הנסיעה אל שדה התעופה הייתה כה קצרה בעינייך, שהרגשת כאילו לא הספקת אפילו להפרד.
ואז, שישבת סופסוף במקומך במטוס המפואר, הידקת את החגורה והדיילות נצמדו לדפנות, מראות את פתחי החירום.
הקברניט חילק הוראות אחרונות, ואיחל טיסה נעימה ושנה טובה.
כשגלגלי המטוס נפרדו מן הארץ, דמעה אחת בודדה נפלה מעינייך, היא לקחה איתה את כל העבר, את כל מה שהיה.
וחשבת לעצמך:
"בשנה הבאה לא יהיו עוד דמעות.
אני מבטיחה לעצמי שנה טובה."
חיוך אחד מלא תקווה נמתח על שפתייך, כאשר נזכרת שאת אדם שממלא הבטחות.
שנה טובה לכולכם.
| |
לילי אהובתי.
הקטע הוא שכל כך הרבה זמן לא שמתי לב אלייך, אפילו הזנחתי, הייתי אומרת.
אבל אני בטיחה שאני אכפר על הכל,יפה שלי.
את גוש פרווה שאי שנייה לה.... ואת פשוט מיוחדת מדהימה ומקסימה.
לילי,
אני אוהבת אותך.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
