עברה כמעט שנה.. ואתה שם ואני פה אבל רוצה שנהיה ביחד.. הקול שלך בטלפון נשמע כלכך קרוב שאני כמעט יכולה לגעת בך...בחלומות בלילה אני גם מצליחה וכשמגיע הבוקר אני נשארת עם זכרון החלום מהלילה והרבה חלומות בהקיץ.
עם כלכך הרבה אנשים דיברתי כולם שואלים אותי אז למה אני לא שם... אלה שלא, שואלים למה אני לא מביאה אותך לכאן.. ואחרי כמעט שנה אין לי תשובה מספיק טובה...
אז למה לא באמת?
אתה מעניק לי אהבה שמזינה אותי גם כשאני רחוקה ממך, אתה לימדת אותי לאהוב מחדש והפעם באמת.
הצחיק אותי שרק עכשיו הבנת כמה אני באמת אוהבת אותך, כי בשבילי לאהוב אותך זה כמו לנשום זה לא משהו שאני יכולה להפסיק. אבל אז נזכרתי- האהבה הזאת התחזקה כשלא היית מודע למה שקורה מסביבך, כשהייתי צריכה להמשיך להאמין ולהאחז בה גם כשהיה נראה שאין למי.
אני אהפוך עולמות בשבילך אני אהפוך עולמות בשביל שנהיה ביחד.
אני יודעת דברים שאתה עוד לא יודע אבל כלכך רוצה כבר לשתף אותך בהם, אני יודעת עכשיו תשובות לשאלות ששאלת לפני שנה ולא ידעתי מה לענות.
אבל יותר מהכל ביחד רק תהיה מאושר אם שום דבר מהדברים שאני רוצה מהדברים בשביל עצמי, בשבילך או בשביל שנינו לא יתן לך אושר אז אני לא רוצה בהם. רוצה שתחיה איתי פה, שתכיר את המשפחה שלי את החיים שלי ותהיה חלק מהם ואני יודעת שבזה אני מבקשת ממך לוותר על החיים שלך שם, ואמרנו את זה באגביות פעם אז לא התעמקתי... כלכך הרבה פעמים אמרת שהילדים שיהיו לנו ביחד יהיו הילדים הכי יפים והכי חכמים ולא ידעתי אם זה משהו שאתה באמת חושב עליו או משהו שאמרת בצחוק עכשיו אני רוצה את הילדים האלה.
אמרת שאתה רוצה לבוא לישראל ואמרתי לך חכה ונראה. עכשיו אני לא רוצה לחכות יותר.
אני חוזרת אליך שוב בקרוב- כי אני רוצה לראות לשמוע לחבק ולנשק אותך שוב ולא אכפת לי ממזג האוויר כי אני יודעת שאתה תחמם אותי ותשמור עלי מוגנת. אני מקווה שזאת הפעם האחרונה שאני אומרת לך להתראות.
PHERY BHTULA