אי שם ביער
בין עצים לשיחים
היו להן האבנים.
אבני חן, אש, מיל וחול
אבנים מיוחדות ושונות.
והייתה שם אבן אחת
קשה וחדה
כך היא נראתה.
הייתה היא מבחוץ חסרת רגשות.
פוגעת בכל אשר נתקל בה
ולכן היו ממנה האבנים מתרחקות.
אך מבפנים הייתה שונה.
היא הייתה שבירה
היא הייתה כה פגועה.
לא ידעו כמה היא חסרת תועלת וכוח
היא נראתה כאבן קשוחה.
אך יום אחד האבנים החליטו לבחון את כוחה.
לחצו עליה בלחיצה קטנה
והתפוררה היא לפירורים.
גילו כי היא לא קשוחה וקשה
אלא דקיקה ורגישה
בדיוק כאבן חול.

עריכה
*אני רוצה רק לומר דבר קטן,
כמעט שליש מהפוסטים שאני כותבת, אני מוחקת.
ולמה? מהסיבה הקטנה הזאת..שאף אחד לא מגיב.
לא מהקטע שאני כותבת בשביל שיגיבו לי, כן?
אבל כשאף אחד לא מגיב, זה גורם לי לחשוב שהפוסטים שלי דביליים (אולי הם באמת..)
אבל שתדעו, שלקבל תגובה קטנה טובה, זה עושה הרגשה טובה וגורם לי לרצות להמשיך לכתוב.
סתם רציתי לומר..*