שני שירים שלי ללא שם.
האחד נכתב לפני כחודש ולא זכה לפרסום.
והשני, נמצא תחת השפעת קפיאת כפות הרגליים שלי.
~1~
צולעת כחיה דרוסה שיצאה מקטטה אימתנית.
בפנים צווחת מכאבים אך מבחוץ חזקה כלביה בציד.
גאה בעצמה, שהצליחה לנצח עוד מכשול בדרכה.
מסתכלת על כולם בגאווה וכולם מביטים בפני פחד וסמני כבוד.
היא יודעת שהיא צריכה לסבול עוד הרבה קרבות בדרך כדי להפוך להיות האחת.
היא לא תביט מאחור, היא יודעת שסכנה עורבת לה בכל פינה אבל היא לא תביט לאחור.
משאירה חיים בידי המוות והמוות כבר התפוגג, הולכת וצועדת ומחפשת את הציד הבא בהמשך.
חזקה כלביה פורשת כנפיה,
אל המרומים היא הולכת לקטול עוד מישו מחייה.
חיה היא בנפש כך כולם אומרים, פראית היא ומפחידה ללא מעצורים.
לוקחת חיים בקרב הטרפים, נועצת אותם חזק, חזק בלבם.
מרגישה את הזעם יוצא מהם וממלא את עצמה שוב מהתחלה.
היא צמאה לזה, צמאה לפחד הבלתי יתואר שיוצא ומסתנן דרכם.
היא שואבת אותם לאט או מהר בייסורים זה לא משנה לה רק כדי לעבור אל הקרבן הבא.
שואבת ושואבת כוחות אין סופיים,
חיה היא כך, וכך תישאר לעולמים.
חיה היא כך, ולעולם לא תוותר.
היא כבר מכורה ושום דבר לא ינצל.
~2~
ידיים קפואות בלב אדם בודד,
מוח מחפשת תשובות לחיפוש אדם.
אדם הנמצא בגדר סימן שאלה,
סימן שאלה ללא תשובה אחריה.
סוודר חם עם טלאים במרווחים מדויקים אחד המשני,
תקווה רבה נתפרה בהם. לב אוהב,
לב בודד לא יבין שוב בגדר הלבד.
רק ביחד יודע, לא ידע הוא לבד.
מאמין כי טוב להיות כזוג,
ולא כאתה עם נפשך בעצמך מאמין כי אתה עוד תמצא תקווה איכן שהיא נודדת לה.
יבין אדם דברים כשרע לו, רע לו בעומק הנשמה ולא בתחתית הלב.
אדם יימצא שלווה לו, כשימצא את המיועד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Sacred Moon