פרק 10-
"אוף הארי!זה לא ככה!"צעקתי להארי אבל הוא לא ענה.
5 דק' אח"כ קיבלתי טלפון מישראל,זאת הייתה נופייר שהתקשרה לספר על השמחה שלה ושל דני שהם ביחד,ואח"כ העבירה לי לטלפון את דני שנשמע מאושר מאוד.
סוף סוף מישהו מאושר,בכמה הימים האחרונים כולם נדפקו,וגם אני.
נופר מסרה מליהיא שכדאי שאתקשר אלייה כי "יש בעיה" והיא צריכה עזרה.
ישבתי בחצר ביתו של הארי והרמתי לליהיא טלפון.
"צ'ן?"
"ליהיא!"
"מה קורה?"
"הכל טוב...אמרת לנופייר שיש בעייה..מה קרה?"חתכתי ישר לנושא.
"הארי"
"כמה צפוי"
"זה לא שאני לא רוצה אותו,אבל יש בעיה"
"והיא....?"
"אני בחיים לא אעזוב את המדינה בשבילו,והוא בכלל לא יהודי,אני מצטערת שזה מפריע לי..."
"זה יותר מסובך מזה,הארי אובססיבי אני לא יודעת אם הוא מאוהב או שזאת אובססיה,הוא מתכנן את הטיול לשבועיים"
"אני יודעת שהוא ככה,אבל מה זאת אומרת מתכנן לשבועיים?!"
"לא יודעת אבל פשוט תסכימי להישאר איתו,שהוא לא יתנפץ לי,את יודעת..."
"אין בעיה"
השיחה הסתיימה ודאגי וטום נכנסו לגינה וקראו להארי לרדת למטה.הייתה שם יותר מדי דרמטיות,לא ידעתי איך להגיב אז פשוט וויתרתי.כך כינסנו שלות'רבע להקה וזמרת ליווי בחדר ביתו של מתופף.
"מה כל הרשמיות?"שאלתי.
"אנחנו צריכים לדבר,כולנו" דיבר טום.
"אבל דני לא פה..."הארי הוסיף להבעת התמיהה שלי
"זה בקשר לדני" דאגי אמר ובאיזשהו מקום נגולה אבן מליבי. "טום תתחיל"
"נופר ודני.כבר ביחד בצורה רצינית.וזה לא שאנחנו נגד הקשר,פשוט אנחנו לא רוצים שהלהקה תתפרק."
"שניכם מדברים שטויות" הארי קפץ וידע שבכיוון מסוים זה מופנה גם אליו.
"עשיתם את השיחה הזאת כשגם אני נכנסתי לתמונה?זה ממש מפגר!"
"מה מפגר,שאנחנו דואגים ללהקה ולחבר שלנו?" טום נעמד והרגשתי שהוא מחזיר לי על המקרה מהיום שלפני.
"נופר לא נושכת,היא אוהבת אותו אז תצאו מזה,זה עדיין לא פוגע בלהקה"
"עדיין" דאגי הוסיף אבל ידע שאני צודקת.
הארי נעמד ודיבר בטון בוגר שכזה "דני ילד גדול ואם הוא עם נופר אז כנראה שטוב לו,אף אחד לא אמר לדאגי לעזוב את צ'ן ואף אחד לא יגיד דבר כזה בכלל!"
ההפגנה התפזרה וחזרתי לדירה שלי ושל דאגי,לקחתי איתי ספר משהו להירגע.
דאגי נכנס אחריי "צ'ן זה לא ככה!"
"אז איך זה כן?"
דאגי לא ענה.
"אם זה היה הפוך,היית עוזב אותי?"
"את צודקת,אני אוהב אותך"
"וגם דני אוהב את נופר"
"אני יודע,את צודקת"
"יפה שאני צודקת,זה טוב לדעת,דאגי לפעמים אתה צריך ללמוד לשים את עצמך במקום אנשים ולנסות להבין אותם"
סגרתי את הספר ושחררתי אנחה קלה. "בא לי קצת זמן לעצמנו"
"טוב יפה שלי קומי מהמיטה"
"מה?"
"אנחנו הולכים"
"לאן?"
"את תראי"
"יהיה שם אלכוהול?"
"לא תירגעי זה יהיה בסדר" דאגי ואני התנשקנו כמו בפעם הראשונה,חיכיתי לנשיקה כזאת המון זמן,והיא באה להציל אותי לתת לי קצת אוויר לנשום.
_____________________________________________________________________________
פרק 11-
באותו זמן ביבשת אחרת מישהו ארז מזוודה ועזב מוקדם מהרגיל,זאת לא הייתה פרידה שמחה אלא פרידה עצובה וקרה מהרגיל.
דאגי לקח אותי לגלגל הענק-ענק בלשון המעטה.הגלגל ניצב לגובה של בניין ממש גבוה,אפשר לראות משם את כל אנגליה.ואת דאגי.
רגע לפני שהראש שלנו ממש גירד את העננים,ממש שנייה לפני הנקודה הגבוהה ביותר נעצרנו.
"כמה זמן את חושבת שתישארי איתי?"הרוח העיפה את השיער שלי אחורנית והפנים שלי נחשפו מול דמותו של דאגי שאני אוהבת.
"אני לא יודעת"
"את אוהבת אותי?"
"מאוד!יותר משאני יכולה לתאר" אני חושבת שזה היה רגע טרום נשיקה,דאגי חייך.
"היית מתחתנת איתי" אני חושבת שלא שמעתי טוב. "היית מתחתנת איתי ונשארת איתי לתמיד?"
דאגי הסמיק ואני חושבת שגם אני. "אני מדבר באופן היפותטי,אבל אני יודע שאני אשאר איתך לנצח"
"מה זה אומר עלינו עכשיו?"
דאגי הוציא טבעת יפיפייה ואני איבדתי את הנשימה "שאנחנו מאורסים,אם את מסכימה...כמובן"
ברגעים שכאלו יכולתי לברוח,זה נראה כמו קומדיה רומנטית סטייל ארה"ב,אבל מי היה יכול להתנגד לטיפות האושר האלה. "סליחה,אני אהיה יותר מדויק ומותאם למסורת" דאגי עשה חיקוי של המבטא הכבד של הארי ובינתיים היינו כבר בסיבוב השני על הגלגל המיוחס.
"צ'ן,אהובתי, התנשאי לי?"דאגי לא כרע ברך,רק חיבק אותי ועמד קרוב,האמת שכך העדפתי.
"ברור!זאת אפילו לא שאלה!אני אוהבת אותך!"
אתם בטח מנחשים את התהליך שעבר ב10 דק' לאחר ההצעה.נשיקה-חיבוק-נשיקה-נשיקה-דמעות-חיבוק
שלא תטעו,החתונה לא מתוכננת לקרוב,יש עוד זמן לכל זה.
דאגי קנה לי גלידה,ריבת חלב,סירופ שוקולד,וקצפת.אושר אישי בתוך ואפל.
באותו זמן בסלון של הארי היו מזוודות ארוזות,מאוהב אובססיבי אחד וטום פלצ'ר מיוחד.
"תחזור שוב על התוכנית דון ז'ואן בריטי שכמוך"
"אני אסע לישראל מחר"
"מה התאריך מחר?"
"לא זוכר"
"כמה ימים זה לפני הטיסה למלטה?"
"2 ימים"
"מתי אתה מודיע לה?"
"עכשיו"
"מה אתה אומר לה?"
"אממ..."
"אני לא מאמין ששכחת!"
"יש לי בלאק אאוט"
"אתה מתקשר ואומר..."
"אה אני זוכר!"
"נו תגיד"
"שמעי אני מעדיף שנפגש קודם בישראל לפני מלטה,אני מתגעגע למקום ואני מעדיף שנדבר לפני"
"כל הכבוד,ומה אח"כ?" טום נעצר באמצע הדיבור והארי בלע את המשפט הבא.
"מה קורה?"אני ודאגי נכנסנו לדירה שהייתה מלאה מזוודות,בעצם רק 3.
"אני מזהה משהו שונה"
"יכול להיות" דאגי ענה וצחק.
"איזה טבעת יפה,תראי לי!"קפץ טום ונרתע כשזיהה את סוג הטבעת.
"אתם מתחתנים?!"שאלו במקהלה.
"יש עוד זמן"
אחרי הילולת הברכות מישהו נכנס בוכה בדלת.
"דני מה אתה עושה פה??" טום שאל.
"זה סיפור ארוך..."
________________________________________________________________________________________
פרק 12-
"מה לעזא...?"הארי הגיב בצורה קצת מוזרה.
"רק צרות הבאת" דני תקף אותי "רק בגללך התאהבתי בה!" דני צנח לזרועותיי בוכה.
"מה קרה?" ניסיתי ללחוש.
"עזבתי,לא יכולתי להישאר יותר,היא פסיכית חברה שלך"
"כדאי שתירגע,ותסביר לאט מה עבר עלייך"
"דאגי רץ להביא לדני מים וטום העיף את המזוודות מהספה שדני יוכל לשבת.
"זהו זה נגמר,לא יכולתי להישאר אפילו לא לרגע.קנאית,היא כ"כ קנאית.הרגשתי בזכוכית מגדלת.חזרתי"
"היא בטח שבורה" עניתי
"היא בחרה לפעול ככה,היא ידעה את התוצאות"
"ככה פשוט ארזת ונסעת?"
"סיכמנו על פרידה" דני שם לב לטבעת שהייתה על היד אבל לא אמר דבר "וגמאני לא בדיוק שלם!היא שברה אותי בעצמה!" דני כעס ובכה בו זמנית.
טום ודאגי הלכו לפרוק את המזוודות של דני,הארי ואני נשארנו לעודד את דני.
"טוב,לא בא לי להיות עצוב!" דני קם,לקח את מפתחות המכונית ונסע לעיר.
"רואה,אני לא רוצה שתסבול כמו דני,למרות שנופר אוהבת אותו זה לא עבד,תהייה זהיר עם עצמך"
"אבל ליהיא הפוכה לגמרי מנופר"
"זה גם נכון"
"רואה,אז יש סיכוי"
"רק אל תשכח לקחת הכול בפרופורציות"
"תודה על הדאגה,כיף לי להיות איתך,את תמיד עוזרת לי" הארי חיבק אותי חזק.
"טוב לדעת"
"בואי ניקח אותו הביתה"
"אני חושבת שניתן לו את הספייס שהוא צריך"
"זוכרת מה קרה בפעם האחרונה שנתנו לך ספייס?"
"צודק אבל בכל זאת,זה מקרה שונה"
"טוב רוצה לשתות קפה איתי בעיר"
"בכיף!"
הארי ואני יצאנו לאיזה בית קפה מגניב במיוחד,הייתי צריכה ליהנות קצת עם הארי,להסביר לי עמדות לברוך אותו על הקשר עם אחת מהחברות הטובות שלי ויותר מכל להזהיר אותו.שיהיה לו בהצלחה רק חבל שהעיתונות חשבה אחרת.
_____________________________________________________________________________
פרק 13-
"תראי לי את הטבעת שלך" הוצאתי את הטבעת מהיד והגשתי להארי.
הארי הביט בטבעת מכל צדדיה "וואו היא ממש יפה!"
"כן,היא מדהימה!"
"איפה הוא הציע לך?"
"בגלגל הענק"
"וואי מאגניב!זהו את מאורסת!איך אני שמח בשבילכם..הגיע הזמן"
הארי החזיר את הטבעת לאצבע שלי ובדיוק הגיעה המלצרית עם עוגת גלידה,היא זיהתה אותו,עשתה לו עיניים,חייכה,דיברה לאט-הכול בשביל שהארי יסתכל עליה.הארי סינן חיוך קטן.רק בשביל שתהייה מרוצה וחזרנו לשיחה.
"איך העוגה?"הארי שאל בשביל שהמלצרית תבין שהניסיון שלה מיותר,והיא הבינה
"ליהיא?"
"היי הארי,מה קורה?"
"אני בא מחר"
"אני יודעת"
"את לא מבינה כמה אני מתגעגע אלייך"
"גם אני"
"אם...אני..."
"הארי אני חייבת לעוף!נתראה מחר!"
השיחה התנתקה.
הארי נבהל מהצורה שבה ליהיא ניתקה את הטלפון,כאילו משהו קרה...
*******
כבר מאוחר,עוד שעתיים כבר מחר,דאגי מתקלח,אני קוראת איזה ספר מחכה שהוא ייצא ונוכל לישון.
דאגי יצא מהמקלחת עטוף במגבת,כולו עייף אבל מחוייך.הייתי משקרת אם הייתי אומרת שאני כבר לא מתרגשת בכלל.
דאגי שם חלוק על גופו העירום משהו שימנע ממנו ללבוש פיג'מה בשעה הקרובה.
עם כל תנועה שלו התווסף פרצוף מצחיק,מוזר,וסקסי.קמתי אליו.
"איך הייתה המקלחת,ארוסי?"חיבקתי ונישקתי אותו.
"את יכולה להגיד את זה שוב,זה נשמע כ"כ סקסי ומיוחד כשאת אומרת את זה"
"איך הייתה המקלחת,ארוסי?"
"מדהימה כמוך,ארוסתי,חבל שלא הצטרפת אליי"
"לא נורא.." נישקתי את דאגי ונכנסנו למיטה...לישון וכאלה...
בוקר.
"צ'ן!"
"מה?!"
"איפה העיתון?"
"לא נגעתי בו"
"מצאתי."
"צ'ן"
"מה עכשיו?!"
"בואי מהר"
"עוד מעט"
"לא,עכשיו!"
"טוב"
על העמוד השני בעיתון הכותרת הייתה:
הזוג של לונדון פונה לכיוונים חדשים?
ובתמונה הראו את הארי מלביש לי טבעת על האצבע ותמונה אחרת של דאגי הולך לבד וכביכול בוכה.
"צ'ן,מה זה..?"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
