חורף זה המדכא הטבעי.
אפור כאן. אפילו לא שחור. איזה לא פריק אני. |
 כינוי:
בן: 33 ICQ: 235451613 
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2009
הערצה.
יש כמה אנשים ספורים בעולם שאני מעריץ.
ואני לא מדבר על "שיואו מייקל לואיס איך אני מעריץ אותו!"
אני מדבר על אנשים קרובים, הערצה עיוורת, ועם זאת הכי קרובה בעולם.
אנשים שאהיה מוכן ללכת איתם לכל מקום ולעשות איתם הכל.
אני יכול למנות את האנשים האלה על היד,
וכך לכל אצבע שלי תהיה משמעות.
יש אנשים שאני אוהב בגלל חוכמת החיים,
יש אנשים שאני אוהב בגלל שהם מבינים אותי,
יש אנשים שאני אוהב בגלל שהם צריכים אותי,
יש אנשים שאני אוהב בגלל שהם אוהבים אותי,
יש אנשים שאני אוהב פשוט כי הם אותם אנשים,
ויש אנשים,
יש אנשים שאני מעריץ, שהם הכל. והם הכל בשבילי.
אם היה אפשר לאחד את אותם אנשים, שיהיו ביחד.
כי רק ליידם אני מרגיש באמת בנוח, אבל הם, יש להם אנשים משלהם.
מושא הערצה משלהם, הם לא צריכים רק אותי, יש להם אנשים שהם מתחברים אליהם שקרובים אחד לשני.
ואני בסופו של יום נשאר בודד.
אבל ככה החיים, בודדים.
עדיין לא נפגשתי עם אדם שיש לו.
כולם בודדים.
ואם כבר בודדים, עדיף להיות בודדים יחד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
