חורף זה המדכא הטבעי.

זהו, הסתיים הקורס.

סופסוף!

המבחן הלך דווקא בסדר מאוד.

ידעתי את הרוב.

בעיקר הסוף, כי גילו לי, אבל זה פרט שולי.

הכרתי דווקא ביום האחרון אנשים.

ואני לא גיי (אחמ בר אחמ).

עכשיו שאני אבוא לבויאר אני לא אהיה לבד וטמבל.

אלא ביחד וטמבל!!

אני כבר מחכה לבויאר, יהיה סבבה מטורפת.

כן כן, לא סתם סבבה, אלא סבבה מטורפת.

וכבר יודעים שאני אוהב את בוב מארלי, אז לא צריך להציע מתנה ליומולדת, כולם כבר יודעים לקנות לי דברים של בוב מארלי.

(אני אופטימי אה?)

עוד שבוע קורס חמישיות!!

צריך רק שניר כבר ישלם, אידיוט.

אם הוא לא בא אני רוצח אותו בדם חם, קר, איזה דם שהוא רוצה.

מצידי דם 7 מעלות, אבל אני ארצח אותו!!

בהתחלה לפחות לא יהיה לי מה לעשות שם!

ביום הראשון הרי אף אחד לא יכיר אף אחד!

אז זה יהיה מסריח, כמו האתגר.

אבל זה ישתפר וביום השלישי כולם יכירו את כולם ואז זה כבר יהיה ממש מגניב.

ואז יהיה מחנ"ק, ושם יהיו כבר כל האנשים שהכרתי ואני כבר מכיר, ואז בכלל יהיה מגניב!

ואני בונה עם בר את המבנה הכי חשוב בכל הקטע הזה!!

מרכז ההדרכה!!

כן כן, אני, הדר קרה, בנם של אריה וריבה קרה, יבנה את המבנה הכי חשוב במחנ"ק.

וגם אדריך שם, בכל זאת, חוויה לכל החיים.

וואל, זהו להיום, ניפגש בפוסט הבא של....

*קולותטופים*

הדקרה!!

ביי ביי חברייס.