ממש משעמם לי.
נראה לי שזה הפוסט השני שאני קורא לו משעמם.
מעניין.
טוב לא, עדיין משעמם.
הייתי עד אתמול (או עדיף לומר כבר שלשום) אצל בני דודים שלי, שלושה ימים שיומיים מהם היו חצי, היה בסדר, לא הלכנו לשום מקום חוץ מלצופים לסדר את המחסן של ערבה.
איזה שבט מושקע יש להם, והקפיטריה שלהם היא אחת הדבר הטובים.
הלוואי עליי.
שלושה מקררים שאחד מהם זה הזה של הגלידה!
מטורף!
בקיצור, לא היה משהו מיוחד, אבל בסדר.
בזמן האחרון אני נורא מוטרד מבנות, אני חושב המון על בנות, ורק על בנות.
ולא, לא כמו כל בן אחר, אלא נורא מוטרד.
בנות, בנות, אני מוזר.
דמט.
יש איזה מישהי, ואני מת מת מת עליה כידידה, ולא הכרתי אותה מזמן, וכבר הספקתי להידלק עליה.
תוך שנייה, והיא מתוקה ממש, הלוואי עליי מישהי כזאת.
הלוואי.
טוב צפסיק להיות כזה פסימי!
יהיה טוב!
עוד מעט בויאר, לא בדיוק מתלהב אבל בכל זאת!
אולי יהיה ממש ממש כיף?
מי יודע?
הלוואי ויהיה כיף.
מת לכיף!
קצת כיף קדימה.
למה שלא יהיה כיף?
בטח שיהיה כיף!
אנשים חדשים, נסיעות כל יום, לקום ב5 וחצי, זה יימאס מתישהו, אבל אולי בהתחלה זה יהיה כיף!
בטח אני מה זה אתלהב מזה, לא אשן ביום לפני, אקום שעה לפני, ואחכה בשקט שהדר וניר יגידו לי שהם מוכנים, אסע באוטובוס או עם אמא, אני כבר מכיר את התהליך.
קרה לי המון פעמים.
אחח... נגמר החופש.
אני מרגיש שממש לא ניצלתי אותו!
אבל היה כיף, היה נורא נחמד.
זה בסדר אם יקראו את זה שני אנשים ויגיב אחד, אני סתם אוהב לכתוב.
איזה פוסט משעמם!!
הכל משיעמום, אל תאשימו אותי.
Peace In!