חורף זה המדכא הטבעי. אפור כאן. אפילו לא שחור. איזה לא פריק אני. |
כינוי:
בן: 33 ICQ: 235451613 
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2008
ולרגע חשבתי שיהיה כיף. איך בילוי כביכול כייפי, תמים, הזדמנות מושלמת להיות ביחד הופכת להרבה מיטות רטובות מבכי?
העצה הכי מעולה שיצאה מהפה שלי אי פעם זאת "תדבר/י איתו/ה". הפעם ניסיתי את זה. הבנתי שאני לא מאמין במה שאני מוכר. זה היה כל כך עלוב, הרגשתי כל כך פתטי אחרי זה. עזבו את זה שהרגשתי תשעה באב ועזבו את זה שהרגשות שלי לא עושים לה כלום. כנראה. אבל כל ההרגשה המסריחה הזאת. איך זה לא הדליק לה שום נורה אדומה בראש? איך שהיא לא הרגישה אותו הדבר?
העיניים קצת עייפות. ותאמינו לי, ישנתי מספיק. והן עדיין אדומות. יואו איך אני שונא להיות עצוב. איזו הרגשה מפגרת סעמק! ללא ספק צריך להיות שמח.
אולי תתקשרי? תגידי לילה טוב ותנתקי. אל תתני לי זמן לענות. אני לא אשלח הודעה, אני לא אציק במסנג'ר, אני אחייך. מבטיח.
| |
|