ובכן, הנה מגיע עוד פוסט של הדר.
לפי דעתי כבר משעמם לכם ויצאתם מהבלוג.
אז לא!
אני אנסה לעשות את זה מעניין.
למרות שזה לא אפשרי, בכל זאת, זה אני.
אני שונא לעדכן.
פשוט שונא את זה!
אבל מצד שני, אני מכור (אתם יודעים שלקח לי לפחות 10 דקות להיזכר במילה מכור? הייתי בטוח שאומרים ממוכר.)
ולמה אני מחליט בכלל לעדכן עכשיו בכלל?
בואו אני אסביר לכם.
אני רואה שאף אחד לא מגיב יותר לפוסט הקודם, מחכה יזה שבוע ככה לראות אם יש חדש, ואז אני מחליט שמגיע לציבור עוד פוסט משע(שע)מם ומיו(חד)תר של הדר!
(האחרון התחרז.)
בואו אני אספר לכם על מעללותיי בגבעת זאב.
אני אגיד רק לפני משהו אישי לאור:
אין פה ציטוטים משעשעים במיוחד, אז אל תלכי ישר לסוף.
נכון הלכת לסוף?
סתם, עכשיו הלכת לסוף.
אני הלכתי לי ביום רביעי נדמה לי לבקר את אריאל ולי שעבדו בקסטרו בקניון שלנו כי אחותה של לי סגנית מנהלת שם, ואת הגר שהייתה כי היה בא לה.
בואו נמשיך בסיפור.
אני שם והכל נהדר ויפה, (אני לא מדבר על אריאל ולי, הן בסדר, אבל לא להיסחף)
ופתאום צץ לי רעיון!
אז העפתי אותו כי אני לא יודע מה זה צץ, ואז הוא פתאום סתם בא!
אולי אני, הדר קרה, בנם של מוחמד ופיטמה, זאת אומרת פטימה, אלך לגבעת זאב?
(לאלה ששואלים, איך קובי פרץ הפך לזמר מצליח?!?, אין לי תשובה.
אבל לאלה ששואלים מאיפה צץ לי הרעיון הזה, אריאל ולי גרום בגבעת זאב והיה לי טרמפ איתם, אז למה לא?.
גם הגר גרה שם, אבל איתה לא היה לי טרמפ. הכי הרבה אבויויו.)
אני סוטה מהסיפור!
אין לי בדיחה על הסוטה, מצטער.
ובכן, אז הלכתי לי, ולא היה הכי מעניין באוטו, אז אני אעבור ישר למסיבה של רביד.
הגענו לנו לרביד, ותפסתי לי מקום בספה, ונהניתי לי שם, ככה כל המסיבה.
לקראת הסוף, פתאום לבי הפנה את התשומה שלו לפומלה אדומה מרהיבה על השיש.
רביד לא הרשה לי לאכול אותה, אז כשכולם הלכו, לקחתי לו אותה.
אה כן, מזל טוב רביד.
הלכתי עם טל ומישהו כלשהו לאנשהו, שלבסוף הגענו לבית קוסובסקי.
שם חיכו לי גיא וחברו הראסטי נדב, אכלתי חצי פומלה, והלכתי לישון.
בבוקר נעלמה לי הפומלה.
אבל זה החלק הלא חשוב.
גיא הלך לסופרלנד, אז אני נשארתי עם שיר והורדתי לה כל מיני תוכנות ופרקים.
בקיצור, משעשע במיוחד.
גיא חזר, ואחרי זמן לא מוגדר (טוב נו, לא הסתכלתי על השעון) הערתי אותו באכזריות והלכנו לסטנדאפ.
בסטנדאפ שילמנו 10 שקל, וזה כל מה שהיה מעניין בערך.
המופע היה משעמם, מיותר, מעצבן, מגעיל ומעפן.
אם אתם מטומטמים לא תשימו לב שכל השמות תואר למעלה מתחילים במ'.
גם הקללה ^^^^^. לא שמתם לב אה?
ובכן, הלכנו לשבט, העלנו כל מיני דברים למסיבה המיוחלת, וירדו למקום בשם "הכוך!"
בהתחלה חשבתי שזה הכור אז זה היה יותר מגניב כי ידעתי את פירוש המילה.
הגיעו אנשים, הגיע אלכוהול, הגיעו מיצים, והייתה מסיבה.
אני זוכר הכל מהמסיבה אבל היא לא הייתה מעניינת במיוחד.
חוץ מהקטע הזה:
*מישהו בשם נראה לי עומר השתין למדורה*
אני: מה?! זהו?! לי יש הרבה יותר!!
הוא: אתה רק חושב.
אני: על מה אתה מדבר?! שלי מגיע עד המרפק.
הוא: נו, בוא נראה! תוריד ת'מכנסיים.
*מוריד את המכנסיים*.
הוא: זהו?!?! פחחח אתה לא יכול לבוא אליי עם זה!
אני: קר לו תירגע, אני מעמיד אותו הוא מגיע לפטמה.. שלה *מצביע על מישהי בצד השני של המדורה*.
זה היה מצחיק שם.
והייתי שיכור, אז בכלל השתעשעתי.
בקצרה, גיא היה אמור לאסוף אותנו כי הוא שתה בירה בסך הכל, אבל חברו הטוב התפרץ לכביש והוא נתקע בסלע עם האוטו.
עכשיו יש להם חצי פגוש.
חזרנו, ישנתי 6 שעות ויצאתי לו מסופק משינה מהבית שלו (איתו) בריצה לכיוון תחנת האוטובוס.
דרך אגב גיא, אני מודה לך שעצרת את האוטובוס בשבילי, אני שמן והייתי נתקע בלעדייך.
נסעתי הביתה, והנה אני כאן עכשיו.
אה כן, ובאוטובוס היה לי את החשק הכי גדול לגזר.
אז אכלתי גזר בבית.
"האם הסתיים סופסוף הסיוט?!?!"
אז כן, חברי, הסתיים הסיוט.
תודה על האזנתכם.
ניפגש בפוסט הבא, להת'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
