יואו הכל כל כך משעמם שבאמת אפשר לשתגע !

כל יום אותו השיגרה.

נמאס מזה כבר O  :

ולמרות הכל יש מלא דברים טובים ! (:

דיברתי עם גארי בטלפון ושמחתי לשמוע תקול שלו שכבר לא זכרתי איך הוא נשמע.

עוד מעט בצפר ! תאמת?!

בא לי כבר להכיר אנשים חדשים וכל מיני למרות שזה באסה אני בטוחה שיומיים ראשונים זה בצפר בצפר ! D :

ואז לקום בשבע ולסוע שעה לשם זה נורא באסה אבל סבבה בשביל להתחיל לצאת כמו בן אדם ולהנות עם עוד אנשים אני מוכנה בצפר אפילו.

עם הזמן מתחילים יותר ויותר להתגעגע ואני באמת נורא נורא מתגעגעת | :

לכל האנשים ולכל הצחוקים ולנסיעות למוצקין ולגרנד ולהכל אני לא אשכח בחיים את ימי ציגל שהיינו יושבים על הקרוסלה ופשוט נהנים מלראות אחד את השני יום אחרי יום  (:

ואת ימי הבסיס שנשארנו כמו בומג'י עד הבוקר ותמיד הייתי בבוקר באה ללוב 3> והיינו מסריחות ומטונפות חחח אבל עדיין היייתי נותנת הכל לחזור לאותו התקופה ולעבור אותה עוד פעם !

ואת ימי הגשר שהכרתי לעומק את האנשים שבועות ספורים לפני שנסעתי וזה באסה אחושילינג אבל עדיין נהנתי מכל רגע ! ואני בחיים לא אשכח .

ואיך שהייתי מתנחלת אצל גארי כל יום והייתי אוכלת עוגיות של סבתא 3:

ואיך שהייתי הולכת עם לרה לאכול פיצה על פיצה בגרנד ולצאת עם כאב בטן נוראי ועדיין להשאר מבסוטה (:

ואת כל הימי כיף שלי ושל לובה איך אפשר לשכוח חח ? ואת כל הדאם דאם די דו.

ואיך שאני וגארי פגשנו את ויקי פעם ראשונה מאז שהיא טסה לאמריקה ! זה היה אחד הרגעים הכי מאושרים בחיים שלי כל כך שמחתי לראות אותה כמו שלא שמחתי לראות אפחד בחיים.

ובכיתה ו' שהייתי כל יום שישי הייתי יושנת אצל נסטיה : )

ואת הצחוקים הלא נפסקים שלי ושל טוסיק כי עם טוסיק אי אפשר להיות שנייה בלי לחייך.

ואיך שלודה הייתה באה אלי כל יום והיינו הולכים לסדיק.

ואיך אפשר לשכוח איך שקייט באה לחיפה?! היה כל כך כיף ! למרות שלא היה כל כך מה לעשות אני עדיין נהנהתי מכל שנייה איתך P:

ושנסענו להדר עם לנה:]

ושהייתי בקריון ובמרכז עם רינת 3>

ואת היומולדת שלי, ואת המסיבת פרידה.

ועוד מלא מלא מלא מלא דברים שחייבים לציין אותם אבל הם לא עולים לי לראש עכשיו אבל תכלס.. אני מתגעגעת לכל דקה בישראל .

אבל אני יודעת שהכל יהיה בסדר ואין לי מה להיות עצובה כי כל מה שקורה זה לטובה לא ? (:

טוב לנושא אחר,

הריבים במשפחה לא מפסיקים,

כל שטות קטנה ההורים שלי רבים לאמא שלי אין יותר את המחשבה לחזור לישראל אבל היא רוצה לעזוב את הלימודים וללכת לעבוד לשכור דירה.

לא יודעת מה לעשות כדי שכל זה יפסק ..

נמאס לי מזה כבר כל הצרחות יום יום בבית והכל זה באמת נמאס !

אבל אני יודעת שיבוא יום כמו תמיד הם עוד פעם יתחילו לדבר והכל יהיה טוב ליומיים ואז הם עוד פעם יתחילו עם הסיפורים שלהם..

אין לי כח לכל זה רק זה מה שחסר לי עכשיו.. גירושים של הורים !!

בקיצור לא יודעת מה נסגר איתם זה בטח בגלל הלחץ והכל אנחנו חיים רק על המשכורת של אבא שלי אני לא יכולה לומר שזה כל כך מספיק.. אז בטח זה פשוט לחץ!

שיעבור עוד כמה זמן :)

אני מקווה X: