אין ספק שהסמסטר הנוכחי הביא איתו כמה מטלות חדשות מסוג: פרזנטציה.
עצם העובדה שאני צריכה לעמוד מול קהל ולהעביר חומר מלחיצה.
אך ככל שעובר הזמן אני מגלה שזה פחות ופחות נורא, כמה שיותר משתתפים בשיעור וכמה שהכיתה יותר קטנה כך זה יותר קל.
אז ללחוצים שביננו הנה כמה עצות מועילות:
איך להתכונן, איך לנשום,
איך לדבר ואיך ליצור את הרושם הנכון בכל נאום ומצגת.
מתוך:לייף האקר
1. בררו מה אתם רוצים ומה הקהל שלכם רוצה
אנשים נואמים כי הם רוצים להשיג משהו. הם רוצים שהמנכ"ל
יתגאה בהם, או שהסטודנטים שלהם ידעו משהו חדש, או שכמה אנשים יפלו בתרמית הפירמידה
שלהם.
הנאום או ההרצאה המוצלחים שלכם מתחילים בלברר מה
התוצאה שאתם רוצים להשיג. אתם רוצים למכור? ללמד? לשכנע את השופט להקל בעונש?
השאלות הבאות שעליכם לשאול את עצמכם הן: כמה אנשים
ישמעו את הנאום? מה המטרה שלהם? האם הם רוצים ללמוד משהו מועיל? לבחור ברעיון
הרווחי ביותר? לסיים כבר וללכת הביתה?
מיהו מחליט ההחלטות בתוך הקהל שלכם? את מי באמת
אתם צריכים להרשים או לשכנע? האם שונאיכם המושבעים ישבו בקהל? האם ישבו בו אנשים
שאפשר לסמוך עליהם שיסייעו לכם, וישתפו פעולה עם דיונים שתיזמו?
זכרו: מטרתו של הנאום הוא הקהל שלכם, והדבר שאתם
רוצים לגרום לו להרגיש, לחשוב או לעשות. חבל לשעמם אותו בפרקי הגות וסטטיסטיקה
שימוססו את תשומת הלב שלו ושהוא ממילא לא יזכור. הוא רוצה לשמוע משהו ענייני, דל
שומן, מבדר ושימושי.
2. הכינו תסריט
אחרי שגיליתם למה אתם הולכים לדבר מול כל כך הרבה אנשים, נשאר
לגלות מה אתם הולכים להגיד ואיך אתם הולכים להגיד את זה. מבין שלוש השאלות,
ה"מה" היא החשובה ביותר.
הכינו את הנאום שלכם בקפידה: התחילו ברשימת המטרות
שאתם רוצים להשיג בהרצאה, לפי הסדר שבו אתם רוצים להשיג אותן. אתם רוצים לטעת
באנשים פחד מפני אובדן כושר עבודה, ואז לגרום להם לקנות פוליסת ביטוח יקרה? רשמו
את שתי המטרות האלה. אתם רוצים ללמד את הסטודנטים שלכם שלושה מושגי מפתח בארמית?
רשמו כל אחד מהם.
פתחו את שלד הנאום שיצרתם: רשמו תחת כל סעיף סולם
משכנע של טיעונים. בבסיסו כתבו דברים שמקובלים על כולם, ובהמשכו הוסיפו מידע חדש
ומעניין, ומסקנות שעולות משילוב המידע החדש בהנחות המוסכמות. למשל, אם אתם רוצים
למכור לאנשים פוליסות ביטוח חיים, הכינו את רשימת הנקודות הבאה:
1. מדינת הרווחה התמוטטה – אם לא תדאג לעצמך איש
לא ידאג לך
2. תאונות עבודה יכולות להרוס את החיים ברגע,
ולהשאיר משפחה ללא מפרנס
3. היום אנחנו בריאים וצעירים, אבל אין לדעת מה
יהיה מחר
4. אפילו על פלאפון וסיגריות אנחנו מוציאים הרבה
יותר מאשר על ביטחון העתיד שלנו
5. מידע חדש: חיסכון בקופות גמל לא עדיף על אפיקים
אחרים, והוא לא מבטח מתאונות
6. ביטוח חיים משתלם יותר ככל שמתחילים אותו בגיל
צעיר יותר
וכן הלאה. על טכניקות לבניית טיעונים
משכנעים קראו כאן.
המדור ממליץ להפוך את הרשימה שלכם למאמר כתוב. זה
גוזל זמן, אבל זו הדרך לגלות עד כמה אתם באמת יודעים על מה אתם מדברים.
לגוף המאמר הוסיפו ראש וזנב: הזנב הוא עבודה קלה:
עיקרו הוא לומר לאנשים, בסוף, איזו פעולה אתם רוצים שיעשו, או מהו הדבר שאתם רוצים
שיזכרו.
הפתיחה היא עניין יותר מורכב. נכתוב עליו מייד.
3. אמנו את הקול שלכם
כשאתם מדברים מול קהל, קולכם הוא כלי העבודה החשוב ביותר שלכם.
עיינו בכתבה על לימוד שירה. למדו לנשום לפי ההוראות שם ונסו להפיק את קולכם ממקום
כמה שיותר נמוך בתוך הגוף. התאמנו במיוחד על העיצורים שבורחים לאיזור האף – נ'
ו-ג'. אמרו הרבה פעמים ש"קינג קונג צלצל דינג דונג בלב הונג קונג". מקרה
שקרה באמת, אגב.
תרגיל שמשמש נואמים מקצועיים, הוא לנסות לתת את
ההרצאה שלכם, בטבעיות גמורה, תוך כדי ריצה קלה. זה לעולם לא לגמרי עובד, אבל זה
מלמד אתכם לשלוט על קולכם ועל הנשימה שלכם.
4. שחקו נכון בחמש השניות הראשונות
נאום משכנע תלוי קצת במה שנאמר, והרבה במי שאומר. רושם סמכותי
מהרגע הראשון בצירוף נאום שהוכן היטב הוא כמעט כל מה שצריך כדי להיות נואם מצליח.
היכנסו לשירותים לפני המופע שלכם, והביטו במראה.
סדרו שם את כל מה שדורש סידור. אם אתם צריכים להירגע, הירגעו, נשמו עמוק. עצמו
עיניים ואמרו לעצמכם שאתם יודעים בדיוק מה אתם צריכים לעשות.
עם תחילת המופע לכו זקופים אל הבמה או הלוח. הגיעו
מהצד, ודאגו שהצעד הראשון שלכם יהיה עם הרגל הרחוקה מהקהל. אל תתנו לקהל לראות את
הרשימות שלכם. בעיקר אם הן כוללות הרבה דפים ומהדקים. היו לבושים טוב, אבל לא
באופן שמסיח את הדעת (כן, אני מדבר אליכן. אתן יודעות מי אתן).
חייכו. בעיקר עם העיניים. הסתכלו לאנשים בעיניים.
הפגינו ביטחון עצמי. הישארו זקופים.
המילים הראשונות שלכם הן ההזדמנת לשבות את הקהל.
זה הזמן לקצת מקוריות וחינניות, ואפילו לבדיחה, אם אתם בטוחים שהיא תעבוד. הנה
דוגמה מהחיים, שיכולה לעבוד עם קהל מיוסר ששומע אתכם בשעה מוקדמת מדי: כשהייתי
סטודנט, יצא לי להיקלע לשרשרת נסיבות שבסופן מצאתי את עצמי ביום עיון בפרלמנט
האיחוד האירופי. בבריסל, בלגיה. בתשע בבוקר עלתה לבמה יו"ר לובי הצעירים
בפרלמנט. היא ביקשה מכל הקהל לקום על הרגליים – ולהתמתח. היא התמתחה יחד אתנו.
היינו זקוקים לזה. אין לי מושג על מה היא דיברה אחר כך, אבל רק אותה אני זוכר משם.
5. דברו בשפת בני אדם
סוד ההגשה של כל נאום, הרצאה, מצגת ומאמר הוא הפשטות. תשכחו
לרגע מהז'רגון, מהבאזז-וורדז, מהלינגו. דברו מעל הבמה כאילו אתם מדברים בסלון.
דברו אל שלושים איש בשפה שבה הייתם מדברים עם אדם אחד.
אל תעמיסו על המשפטים שלכם מילים רבות ופרפראזות
מיותרות ומסרבלות, שלא לדבר על שרשור מיותר של משפטים נוספים שנובע אך ורק מהעובדה
שאתם נאלצים לחשוב תוך כדי דיבור וחוששים להפסיק פתאום. דברו במילים קצרות. דברו
במשפטים קצרים. כך יבינו אתכם.
אל תימנעו מלא-להתנסח על דרך השלילה. זה מבלבל.
התנסחו על דרך החיוב. היו ברורים.
כמו כן, נסו לגרום לדברים שלכם להישמע כשיחה טבעית
ולא כנאום או שיעור. אם אתם רוצים לעבור מנושא לנושא, על תעשו זאת על ידי עצירה
וקריאת הכותרת של הנושא הבא, אלא באופן כאילו אינטואטיבי. ואם מדברים על
אינטואיציה – נסו כל הזמן להרגיש את הקהל שלכם, ולהבחין אם שפת הגוף שלו היא של
שיחה טבעית או של אסירים בהרצאה.
רואים מה עשיתי כרגע? איך שיניתי נושא באופן כאילו
אינטואיטיבי?
6. דברו בביטחון
המילים "לעניות דעתי" "יכול להיות שאני
טועה" "אם תשאלו אותי" ו"אני רק מנחש ש" מעולם לא הגיעו
לאף ספר ציטטות. אם תדברו שטויות, המילים האלה לא יגנו עליכם. אם תדברו לעניין, הן
רק יגרמו לכם להישמע פחות משכנעים. התנסחו באופן תמציתי ונחרץ. שלטו בחומר היטב,
ודברו מעמדה יודעת וסמכותית. גם כשיכול להיות שאתם טועים.
7. הלחינו את הדיבור שלכם
דיבור מול קהל דומה למשחק בתיאטרון: בשניהם צריך להיראות
טבעיים ויומיומיים באמצעות התנההגות שאינה טבעית ויומיומית.
כפי שעליכם להתנסח בפשטות ובבהירות, עליכם גם
להקפיד במיוחד על העוצמה, הקצב וההדגשות בדיבור שלכם.
דרך מקובלת לעשות זאת, הוא לנסות לדבר באופן הטבעי
ביותר שאתם יכולים – אל אזניו של השומע המרוחק ביותר מכם. אם אתם צריכים להגביר את
הווליום, עשו זאת מהסרעפת ותחתית הריאות, לא מהגרון. אם יש לכם מיקרופון, דברו
אליו באופן הטבעי לכם.
שימו לב לקצב שלכם. הכניסו אליו מעט דרמה. כשאתם
רוצים להציג את הפן המרגש במשהו, דברו מהר יותר. כשאתם רוצים להדגיש את החשיבות או
הרצינות של משהו, דברו קצת יותר לאט, קצת יותר בשקט. השתמשו בשינויי עוצמה וקצב
כדי להדגיש ניגודים. למשל: אם אתם מדברים על מצב החינוך אתם יכולים לספר (בקצב הולך
וגובר) איך משקיעים בו תקציבים, ודיונים, וועדות, ומועדי ב', וצוותים בינמשרדיים,
ותמריצים, וכתבות בעיתונים ומבחנים מיוחדים ואינטגרציות ומיצבים (עברו לקצב איטי)
אבל, הציונים, ממשיכים, לרדת.
השתמשו, פה ושם, בהפסקות דרמטיות בנות כחצי שניה
לפני, או אחרי, או גם לפני וגם אחרי מילים שמיצגות את הרעיון החשוב ביותר בסעיף
שעליו אתם מדברים. כמו למשל במשפט: "ישראל זקוקה למנהיג נקי כפיים, מנוסה
ושקול, ולכן (עצירה קצרה) הצביעו לאולמרט”.
8. השתמשו במחוות ועזרים חזותיים – במידה
שקפים ותנועות ידיים שייכים לאותה המשפחה: אלו אמצעים יעילים
להראות משהו, שאם תשתמשו בהם לא נכון, הם יגנבו לכם את ההצגה.
מחוות ידיים הן כלי רב עוצמה, כל עוד משתמשים בהן
במידה. אל תהפכו ללוליינים. אם אתם מלווים את דבריכם בתנועות – עשו אותן תוך כדי
דיבור, או מיד לפני שאתם מתחילים לדבר. לעולם אל תבצעו מחווה באיחור, אחרי המילים.
השתדלו לחלק את שטח התנועה שלכם לשני חלקים. כשאתם מדברים על דברים חיוביים, פנו
תמיד את אחד מהם. כשאם מדברים על משהו שלילי, פנו אל החלק האחר.
וכשאתם משתמשים בשקפים, אל תרשמו עליהם טקסט
לדיקלום. הציגו בהם תמונות, טבלאות או מידע גרפי שמתווסף למילים שלכם, ולא בא
להחליף אותן.
9. היו אתם
אתם
צריכים להתאים את עוצמת הדיבור שלכם, הקצב, ההדגשות, אוצר המילים והמחוות, לחוקים
המיוחדים של דיבור מול קהל – ועם זאת להיות טבעיים לגמרי. איך?
בתחילת
שנות התשעים כינתה ח"כ גאולה כהן מהתחייה את חברי הכנסת הערבים "סוכני
אש"ף בכנסת". ח"כ שבח וייס מהמערך ניגש למיקרופון בזעם. בזמן שגער
בכהן הוא לא הפסיק להייטיב את קשר העניבה שלו ולבדוק אם החולצה מהודקת בתוך
המכנסיים. זה היה חזק. זה עבד.
את
התנועות הטבעיות ביותר לא לומדים, ואי אפשר לפברק. גם את הרגשות עדיף לא לפברק.
הדרך הטובה ביותר להשפיע על אנשים היא לאו דווקא לגרום להם להסכים עם מסכת הראיות
שלכם, אלא לגרום להם לחבב אתכם. והדרך הטובה ביותר לגרום לאנשים לחבב אתכם, היא
להיות עצמכם.
אי
אפשר ללמוד לנאום בלי פיק ברכיים. אבל אפשר ללמוד לנאום עם פיק ברכיים.
לסיכום כמה כללי זהב:
אין הזדמנות שנייה להתרשמות ראשונה- יותר חשוב ממה שאנו אומרים זה איך אנו מביעים את המסר בשפת הגוף ובטון הדיבור שלנו.
נאום טוב מתחיל מהצגת התמונה הכללית ואח"כ הפרטים (ביבי ואובהמה ידועים בתור נואמים מצויינים).
הקפידו שקצב הדיבור יהיה תואם לקצב הקליטה של הקהל.
הקפידו על שימוש בשפה שתואמת לקהל היעד שלכם.
השתמשו בדוגמאות והמחשות.
תשתקו כשצריך.
יום טוב,
אני.
כינוי:
קטנה מול כל העולם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
