"מה שהלב שלי בחר"...

החיים הם לא פיקניק!

קיבלנו את הדירה במצב קטסטרופלי ואנחנו כל יום בטלפונים עם המתווך כל פעם מגלים בעיות אחרות, ככה זה שהדירה ישנה.

אבל איזו הזנחה קיבלנו את הדירה מלוכלכלת ברמות שאני באמת לא מאמינה שלפנינו גרה משפחה עם ילדים.

רק על המטבח עבדתי יום שלם עם סנט מוריץ ושפכטל כדי לגרד את השכבות שומן מהארונות, הייתה לנו גם צנרת מסריחה שעשתה בעיות ולאחר שבועיים של ויכוחים החליפו לנו אותה אבל הארונות מטבח ספגו את כל הסירחון והריקבון שהיה שם. המקלחת הייתה מלאה עובש ולכלוך וגם החלונות החלפנו את הברזים את כל הרשתות אח שלי הקטן בא לסופשבוע שלם שהוא רק קדח וסתם חורים ושיפץ. לא נראה לי שנחיה בדירה הזאת יותר מהשנה של החוזה למרות שיש אופצייה וכשנעזוב אני אחזיר לתיווך את הדירה בדיוק כמו שקיבלנו עם חורים בקירות קילופים ליכלוך הוא לא ירוויח שקל על חשבון ההשקעה שלי בטיפוח הדירה.

לאחר שבועיים מפרכים שכל יום ניקינו הגענו למצב של שגרה מעייפת.

עבודה, בישולים, נקיוניות....אבל אני נהנית מזה כל כך.

רק אני והוא לבד בשקט שלנו. הכי כיף אחרי ששנינו חוזרים מהעבודה בערב, אחרי האוכל ושטיפת כלים אנחנו יושבים בספה בסלון ורואים טלוויזיה ביחד ואלה הרגעים שכל כך חיכיתי להם. טלויזיה, שיחה פרטית ולהספיק לישון כמה שעות לפני יום העבודה הבא... 

חוץ מזה שהמעבר שיפר את היחסים עם אמא שלו סוף סוף יש לנו על מה לדבר. עכשיו שהיא לא יכולה להתערב לנו בחיים הדרך היחידה היא שאנחנו משתפים אותה בדברים אז כל יום מתקשרים אליה לשיחת חולין על מבצעים בסופר ניקיונות וכביסות וככה היא מרוצה שהבן שלה לא שכח אותה ואני לא באמת "גנבתי" אותו, ומראים לה שאנחנו רוצים להתייעץ איתה ולשתף אותה והיא הרבה יותר רגועה.

גם נראה לי היא חיכתה שנעזוב את הבית איך שיצאנו הם שיפצו את החדר שהיה שלנו ,צבעו אותו ונראה לי זה הולך להיות עוד מחסן לסטוקים של הכלי בית, מבצעים שהיא קונה ואוגרת בכמויות.

טוב זזתי להתארגן עוד שבוע עבודה מתחיל... :)