יש פה כל הזמן נמלים. אם אני לא מעבירה כל יום סמרטוט אקונומקה על השיש אני מתחילה לראות אותן.
כל הארונות עם מקלות קינמון ועלי דפנה כדי שלא יתקרבו לי לאוכל וכל מה שאפשר אני מאחסנת במקרר. לנמלים יש חולשה למברשות שיניים שלי כל יום אני מוצאת אותן מטיילות על המברשות. ריסוס לא עוזר. התייעצתי עם חברה והיא אמרה שככה זה בתים ישנים הם חיים בתוך הקירות וצריך ללמוד לחיות איתן בדו-קיום ולדאוג לאסחן כמו שצריך את האוכל ולא להשאיר כלים מלוכלכים במטבח.
בנתיים היה סופ"ש שקט בבית. ירד הגשם הראשון ואיך שהוא ירד פתחתי את החלון להריח אותו, אין על ריח של גשם.
בשישי נסענו להורים שלי, ביקור אצל ההורים זה כמו ביקור בסופר, בסוף המפגש אני חוזרת עמוסה בקופסאות עם אוכל לכל השבוע.
אז המקרר עמוס וכל השבת טחנו את הממולאים של אמא שלי ואורחים באו והלכו וטחנו את העוגות של אמא שלי.
ואני חצי מהשבת ביליתי במטבח להכין סלטים, היה לי מוזת בישול, הכנתי סלט כרוב עם שמיר, סלט תפוחי אדמה, פלפלים קלויים בתחמיץ.
קיבלנו ממהורים שלי טוסטר אובן גדול ככה שעכשיו אני אולי אוכל לאכול אוכל אפוי ולא רק מטוגן. כשבאנו לשים את הטוסטר במטבח גילינו שהחוט חשמל שלו לא מגיע לאף שקע והטוסטר גדול מדי לשיש. אז עכשיו עדיין אי אפשר להשתמש בו עד שלא נמצא פיתרון שפוי כמו לקנות ארונית לטוסטר וזה קצת כבד עלינו החודש הזה מבחינה כספית ולא נראה לי שכבל מאריך יפותור את הבעיה כל המוצרי חשמל אצלנו בבית כבר מחוברים עם כבל מאריך.
כל העודף פרטיות הזאת שאני חווה בתקופה האחרונה הביאה לי מוזה ליצירה. התחלתי להכין ציורים לבית החדש של ידיד שלי וחברה שלו שעברו לגור ביחד. הם ביקשו ממנו להכין להם שלישיית קנבס סגולה עם אותיות סיניות אז יש לי עד סוכות לסיים להכין להם את הקנבס כי בסוכות כנראה ניסע לסופ"ש אצלהם.
עוד קצת לתקופת החגים, לא התקופה האהובה עליי.
למרות שזה זמן טוב לישון זה פשוט תקופה מעיקה כל המתנות לחג ולנסוע מהורים להורים לדודים.
אני לא טיפוס משפחתי... :/
יום טוב,
אני
כינוי:
קטנה מול כל העולם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
