MY GOD בלוג, קטן, שאף אחד לא מכיר ;; |
| 4/2007
ריקנות, לשמה אני מרגיש ריק, פשוט ריק. אני מרגיש ריקנות, כאילו משהו חסר, עם זה אחריות, עם זה חום, עם זה משהו שאיני יודע עליו. וכמה חברים שלו יתאספו מסביבי, וכמה נצחונות שלא אנצח, וכמה חום שיעטוף את גופי בחיבוק נעים... אני לא יפתר במהריקנות הזאת, מהבדידות הזאת, שלא עוזבת, וחונקת אותי. וכל מה שאני מבין, זה שלברוח, לעולם הזה של אנימה, לעולם של סיפורים שאני בונה בתוך תוכי, זה האפשרות האחרונה שלי, עד שאני יבין למה, למה.... למה הבדידות, למה הריקנות. ואולי אני יכול להבין, אולי אני לא רוצה להבין, אולי אני מפחד להבין, ואולי אני נלחם בעצמי כי אני עקשן מכדי להבין... עד פה, לילה טוב, פוסט הבא יוגדש ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה....
-באפולו
| |
|