דיקלה שאינה קלילה

הקדמה קצרה: שני החברים היחידים שלי במחלקה עוזבים את העבודה, אחד לטובת עבודה אחרת ואחד לטובת החיים האישיים שלו. זה שעוזב לטובת עבודה אחרת עשה את זה ממש מהר, תוך שבוע סגר את כל הפורמליקה, העביר את הסמכויות והלך, ואני נותרתי בליי אפשרות לומר את מה שרציתי, אז אני מנצלת את אזנכם הקשובות לומר לו את מה שבפניו כנראה לא אעז...

אני יודעת שלא תקרא את זה אבל אני גם לא אוכל לומר לך את כל מה שאני מרגישה...

מהיום הראשון שהגעתי האמנת בי, נתת לי תחושה שהכל יסתדר וזה רק עניין של זמן, ולא הרבה זמן. כל פעם שנשברתי כי מישהו צעק עליי או לא הבין אותי או העליב אותי היית שם. מקשיב, מעודד ומזכיר לי כל הזמן שאני "ג'וקרית", ביטוי שלקח לי נצח להבין שהוא מחמאה ולא עלבון. כל הזמן שבת ואמרת לי כשפחדתי או לא האמנתי בעצמי (והיו הרבה מקרים כאלו): "אל תדאגי, את האס שלי במחלקה, את לא הולכת לשום מקום". בתפקידך כאחראי מחלקה בזעיר אנפין דאגת לי למשמרות שיקדמו אותי הכי מהר למקומות שיכריחו את המערכת להכיר בכישוריי, וגם כשהבוס לא מיהר לאשר את שחשבנו שהוא צריך, יצרת מיני משבר שהפתרון היחיד הנראה לעין הוא לאשר את בקשתינו. היית גב כל כך חזק שהרשתי לעצמי כמעט הכל, כשחשבתי שאני צודקת בחצי השנה האחרונה, אין כמעט אדם שחסכתי ממנו שבטי, כי ידעתי שאתה תשמור עליי ותגבה בכל מחיר...

ידעתי שלא טוב לך, שאתה חש לא מוערך, שכשאתה יוצא "לחלטר" מחוץ למערכת אתה חש שאתה מצליח לנשום, אבל לא חשבתי שבתקופה כזו תקום ותלך. אין שמחה ממני על המקום החדש שמצאת לך. אני חושבת שהוא מתאים לך, ששם תוכל לקום ולפרוח. בניגוד לבוס שלי בהווה ושלך לשעבר אני לא חשה נבגדת, בי לא תקעת סכין בגב, אני רק חשה בודדה... נשארת לבד מול מערכת לא פשוטה בלי גיבוי אוטומטי שכה התרגלתי לסמוך עליו. גם בלכתך, ברגעיך האחרונים במערכת, חשבת עליי, דאגת שייתנו לי חלק מסמכויותיך והבטחת לעזור לי אם אצטרך "בכל שעה...ואני עדיין גר פה מעבר לרחוב".

אז רציתי לומר תודה, הנחיתה שלי הייתה הרבה יותר רכה בזכותך, זכיתי לחבר כמוך, וזו זכייה מדהימה. כשסיפרתי שאתה עוזב היו מי שהציעו את הראייה הדתית, בדרך כלל אינני מתחברת אליה אולם הפעם היא דווקא מתאימה: אמרו שהיית השליח שנשלח אליי כל זמן שהייתי צריכה ועכשיו כשאני הולכת יציב על שתי רגליים ולא צריכה אותך, אתה הולך הלאה...

במקום העבודה החדש שלך עובדת חברה מאוד טובה שלי, אל תדאג, היא תשמור עעליך כמו ששמרת עליי... אם תצטרך... שיהיה המון בהצלחה, ותקפוץ לבקר, אני אתגעגע...

תודה שהקשבתם, נשיקות וחיבוקים

דיקלה