אאאאאאאאאאההההההההההההההה..........
זו התחושה שלי אחרי אתמול, אאאאאההההההההה........ אחד גדול. אני צריכה אולי להתחיל מההתחלה. שיעור היסטוריה קצר וקליל, בעיקר היסטוריה שלי ומעט על העתיד ואז יהיה ברור יותר.
אני עובדת בתעשיית הטלוויזיה, זו שקוראים לה בזלזול הבראנז'ה, כבר עשור, נכון, זה לא מסתדר עם הגיל שלי שכתוב שם משמאל למעלה, אבל זה המצב. אני עובדת בטלוויזיה במסגרות אלו ואחרות כבר עשור. בימים אלו אני עורכת וידאו, עוזרת במאי ומפיקה לפרקים בחדשות הוט בדרום.
לצערי הרב עקב מצב כלכלי רעוע (סטודנטית כבר אמרנו, אגב על השביתה נצטרך לדבר בהזדמנות קרובה) אני נאלצת לחזור להורים שלי. האמת שחוץ ממצב כלכלי, זה המקום היחיד שבו יהיה לי שקט מחשבונות, אוכל וכביסה וכל השאר פשוט לשבת ולכתוב את התיזה שלי. בכל מקרה על מנת לא לאבד שפיות, יאמרו לכם כל מי שחוזר הביתה של הוריו ששפיות זו בעיה, החלטתי לחפש עבודה.
עקב היותי עובדת בתעשייה כבר עשור החלטתי לבדוק איפה יש עבודה רלוונטית והגעתי, דרך חברה טובה (אם יש חברים לא צריך פרוטקציות וכאלה) לחדשות הוט בחיפה. היא עוזבת ואני אקבל את הג'וב שלה... אתמול היה לה יומולדת ואני באתי לחגוג איתה ועם חבריה/חבריי לעתיד לעבודה. פתאום ראיתי חבורת אנשים, מגובשים בטירוף, עוזבים בית משפחה וילדים כדי להרים כוסית עם חברה לעבודהה שיש לה יומולדת. היה מדהים לראות את הגיבוש.
ואז... אז הגיע האאאאאאאאאאאאאאאאאהההההההההההההה.............. איך אני אשתלב? אני תופסת מקום של מישהי כל כרך אהובה, איך יקבלו אותי? איך אני אכנס פנימה והאם גם שלי יהיה יומולדת יבואו ככה בשבילי?
מה נרה לכם? יבואו?!?!?!?!?!?!
דיקלה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
