דיקלה שאינה קלילה

היי

היום אני בקטע מהורהר. התחלתי להתכתב עם מישהו שפנה אליי באחד מאתרי ההיכרויות. האמת שנרשמתי ברגע של חולשת הדעת ומאז זה בעיקר משעשע אותי. יצא לי מזה בן זוג לתקופה מסויימת ואי אלו הודעות משעשעות מאז. בכל מקרה צירפתי את המייל ששלחתי לו (תחת צינזורי זיהוי מסויימים) כי אני לא סגורה על האם פעלתי נכון או לא... לעצמי נשמעתי קצת מתנשאת וכלבה, אבל כמובן שחשתי ככה בדיעבד. בכל מקרה המכתב מצורף והשיפוט כולו נופל על כתיפכם החסונה (או לא חסונה)...

 

היי לXXX...

נראה לי שאני אעשה משהו שכתוב בכל ה"ספרים" לא לעשות ואנהג בכנות מוחלטת. חלק מהגורמים שהביאו אותי לפנות דווקא לאתר הוא שאני בעלת עודף משקל. בכוונה לא השתמשתי בביטוי הנפוץ "סובלת מעודף משקל" היות שאני לא סובלת. אני כבר מזמן השלמתי עם עצמי, רק שלמוח דרכים משלו לפצות ויצא שכנראה כדי לפצות על היותי "לא כוסית" ואתה יכול לקבל את ההגדרה כפי שתרצה, בחרתי, או אולי נבחר בשבילי, שאני אינטילגנטית במיוחד (סליחה על המחמאות העצמיות אני מנסה להסביר מי ומה אני וזה נשמע מתנשא למרות שזו התכונה האחרונה שאפשר לייחס לי) ומהווה אתגר אינטלקטואלי לכל מי שפוגש אותי, או כמעט לכולם. אנשים לא אוהבים שמאיימים עליהם ואני כנראה מאיימת, אי שם בין הציניות לאינטיליגנציה הם מעדיפים להתרחק.

דווקא אנשים שחוו כאב גדול, נאלצים בעל כורחם לעבור תהליך זהה לזה שאני עברתי ולפתח דרכים להיות בחברה למרות המראה החיצוני, הנוטה להיות מטעה. כי אמנם אמרו לפנינו לא להסתכל בקנקן, אבל אנחנו אנשים שטחיים בעולם שטחי. לא כולנו, רק רובנו...

 

ועכשיו תורכם...

דיקלה