דיקלה שאינה קלילה

בימים שרע לי ולא מסתדר לי כלום אני שוכחת שאני בעצם אינטילגנטית, השנינות בורחת מהחלון וכל מה שנשאר זה לקוות שהיום יעבור ואולי מחר יהיה יום חדש...

בימים כאלה שרע לי כל כך אני רק רוצה להיכנס מתחת לשמיכה החמה (או במקרה של היום מתחת לסדין) ולשכוח מהכל... חבל שזה לא כל כך אפשרי...

בימים שרע לי אפילו לא בא לי לכתוב או לקרוא, וזה נדיר אצלי... טעה עברי לידר שכתב ש"בימים שטוב לי אני לא יכול לכתוב"... דווקא בימים שרע אי אפשר לכתוב...

הלוואי שמחר יהיה קל יותר,

דיקלה

עכשיו כמעט חצות, חברה גררה אותי נגד רצוני ותחת איומים לפאב, הייתי האדם הכי לא ידידותי בפאב ורציתי כל הזמן הבייתה אבל הפלא ופלא, זה עבד ועכשיו אני מרגישה הרבה פחות רע, עוד לא טוב אבל כבר לא רע... שרק תמשיך המגמה הזו...