דיקלה שאינה קלילה

לא תמיד שנה חדשה מביאה איתה שינויים. יש שנים שעוברות וחולפות והשגרה נמשכת, וזה טוב, כי אני דווקא בעד שגרה. אבל ינואר הזה מביא איתו לחיי אין ספור שינויים, שאני עוד לא יודעת אם הם טובים או לא...

קודם כל העבודה החדשה, אתמול עזב זה שאני מחליפה ומיום ראשון אני שוחה לבד, בלי מצופים וחברים טלפוניים. אני מתה מפחד ורועדות לי הידיים מהמחשבה על מה יהיה ביום ראשון. אתמול כתבתי מכתב תודה לזה שהחלפתי. תודה על העזרה, הלימוד והסבלנות, ובעיקר על זה שאני יותר מוכנה ממה שהייתי קודם. בלב אני חושבת שאני אולי יותר מוכנה, אבל הפחד עדיין שם ואני מקווה שהזמן יביא איתו מרפא לפחד הזה.

חוץ מזה זו שנה שבחצי הראשון שלי אני חייבת לסיים את עבודת התיזה שלי כי נמאס לי לגור בבית ואין מצב שאני אמצע עבודה נורמלית אם העול הזה לא יהיה מאחוריי.

חוץ מזה זו גם שנת היציאה הסופית מהבית יהיה מה שיהיה... שנה מלאת שינויים ואני רק מאחלת לי ולכולנו שתהה זו שנה רוויית התחלות חדשות מסעירות ונטולת סופים כואבים.

שנה אזרחית טובה

דיקלה