קראתי את זה ופשוט לא האמנתי. האם עצם העברת ביקורת של כותב בלוג על בעל שררה ועמדה (במקרה זה רפי גינת) עשויה לפגוע בו בצורה כל כך קשה, אם כן, אז אנא הגענו? אדם מפרסם בבלוג שלו דעה, אמירה, ומוגן על ידי חופש הביטוי שאמנם תקף בכל סוגי המדיה, אבל לתחושתי תקף יותר באינטרנט. לאותם מיעוט באוכלוסיית העולם ששולטים באינטרנט זהו מדיום דמוקרטי ואין ערך למהו מעמדך בעולם שבחוץ, פה אתה שווה לאחרים.
כך או כך לענייננו, מפרסם אדם את דעתו האישית בבלוג שלו והדבר גורם לפיטוריו. זה מביא אותי לחשוב שאורוול לא ממש טעה ב1984, רק טעה בשנה. מה זה קריאה בבלוג אם לא "משטרת המחשבות" וצנזורה על מילים? יש פה בדיוק שאיפה להעלמת מילים ודעות.
התקשורת הmass media לא כל כך מצליחה למלא את התפקיד שייעדו לה במקור: להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה, ודווקא המדיום שאיש לא צפה זאת הופך להיות הדמוקרטי ביותר. זה המקום להצגת דעות, לקריאות אופוזיציוניות ולשינוי שמתחיל מלמטה. אם דווקא על המקום הזה, הדמוקרטי כל כך, ישתלטו בעלי השררה, אם פה אנשים יפחדו להביע את דעתם ולשתף אזי כל עקרונות חופש הביטוי עליהם מושתת המשטר הדמוקרטי אינם תקפים עוד.
כנראה שיש לנו כחברה אנושית צורך לקלקל לעצמינו כי אחרת אני לא מצליחה להבין את סתימת הפיות הזו, ויותר מכך: אני לא מצליחה להבין את שלוות הנפש שכולנו מקבלים את זה. כי חלק מהקוראים בטח הנידו בראשם ותהו מה אני רוצה מהם והאמינו ש"ככה זה בכל מקום" ואילו אני אחרי שאסיים לכתוב את הבלוג לא אתעסק עם זה יותר ולא אלחם על חופש הביטוי ברשת.
נשאר לי רק לקוות כי אנחנו כקבוצה חזקים מהיחיד וכי יחד ניצור מצב ש"אפקט הרשת" כפי שנוהגים לקרוא לו ישפיע כי אחרת, אחרת אורוול צדק ו1984 זה כאן ועכשיו.
נקווה שלא... ננסה שלא... ונשמור פה, בחלקת האלוהם הקטנה שלנו על חופש הביטוי...
דיקלה