החיים ע"פ יעל

אתמול הייתי בחתונה של דתיים והחלטתי להכין מדריך לחילוני שמגיע בטעות לחתונה דתית:

-קודם כל והכי חשוב: להגיד מזל טוב, כל הזמן ולכולם כי או שהיא התחתנה לפני שבוע או שהיא בהריון או שהיא מאורסת או שהבת שלה התחתנה או כל דבר אחר אבל צריך לשמור על עקביות. אפשר ואף רצוי לומר מזל טוב פעמיים לאותה אישה כי יכול להיות שבין המזל טוב למזל טוב היא הספיקה להיכנס להריון.

-ככשואלים אותך אם אתה מהצד של החתן תגידו כן ,ואם שואלים אותכם אם אתם מהצד של הכלה תגידו כן, ואם מבקשים פירוט תגיד שזה מסובך, אם אותו אדם מתעקש תגידו לו מה זה משנה הרי כל ישראל אחים לא?

-הדתיים הלאומיים (או בחילונית ה"סרוגים") מאד אוהבים להתפאר במקומות שבהם הם גרים וזה בדרך כלל ילך ככה: מה את לא יודעת איפה זה נבטוטי מוריה? זה 40 ד'ק מאריאל, מה את גם לא יודעת מה זה אריאל? אריאל נו 30 דק מפתח תקווה, מה גם פתח תקווה... (זה תמיד ככה רק שם המאחז משתנה)- במקרים כאלה צריך להנהן להתאזר בסבלנות.

-בחתונות של סרוגים תמיד יהיה שם מישהוא שיראה לך צלקת של כדור ויספר לך סיפור על זה שהוא היה קרוב לבית שלו ("רק 20 ד'ק מהדרך הסלולה שבה נוסעים 50 ד'ק ומגיעים למאחז") ואיזה מחבלים ירו בו ביד/רגל/בטן/בראש תלוי במרחק המאחז מהקן הירוק. ואיך הוא נהג עם הלשון בזמן שביד אחת הוא הוציא את הכדור מהגוף שלו וביד השניה הוא החזיק קלצ'ניקוב שאיתו הוא הרג את כל המחבלים תוך כדי שהוא מרגיע את 17 הילדים שישבו באחורה.

-אל תבהלו אם תשמעו משפטים כמו "נסענו עם כל הילדים אבל כמו שצריך, חיימקה ישב על משה-ארון והן היו חגורים ביחד ,באמצע הייתה מחיצה ובצד שני שלה ישבו שרה-לאה ,רבקה ושושי-שמחה אחת על השנייה חגורות כששושי החזיקה את יעקוב התינוק. זה מאד נפוץ שם.

האמת שגם עם הריקודים בהפרדה הסתבכתי, רציתי לעשות מצווה ולשמח חתן וכלה למרות שבסוף שימחתי רק את הכלה כי אם הייתי משמחת את החתן אז הכלה הייתה כועסת ולי היו קוראים פרוצה.

אז שאלתי את אחת המלצריות החביבות איפה הריקודים של הנשים ואז היא הסבירה לי האמת לא מסובך בכלל, ההוראות היו ככה: "את רואה את השביל שמוביל לשירותים? עלי עליו תמשיכי ישר תעברי את השירותים תלכי ישר ברמזור שמאלה ואז אחרי מאה מטר ימינה תמשיכי תגיעי לאילת לכי דוך לעקבה תמשיכי ישר ישר לפני אוסטרליה יהיה לך שילוט לכי איתו ושם כבר תשאלי מישהוא" .

גם היה בחתונה את השיר "רבי נחמן, רבי נחמן, אוהבים אותו כולם.." (על המנגינה של ברבא אבא) ואני ישר חשבתי שיש כמה וכמה חילונים שאני מכירה בתל אביב שלא כ"כ מחבבים אותו..

וגם גיליתי שבשביל להתקבל לגור מעבר לקו הירוק בהתנחלויות צריך לעבוד מבחני קבלה.. ואיך ששמעתי את זה אני כולי חשבתי לעצמי כזה מה כבר יכולים לשאול במבחני קבלה להתנחלות, הרי זה לא מצפה בגליל זה פאקינג קראווינים באמצע שום מקום, עם מלא כפרים של ערבים מסביב, כאילו בחינת קבלה שם הולכת ככה:

"איפה היית בתקופת ההתנקות?

האם עשית צבא?

מה הדבר שהכי ראוי לדעתך לעשות עם ערבי בחר אחת מהתשובות: להטביע אותו, לשרוף אותו ,לירות בו, או כל התשובות נכונות

או האם אתה מסוגל לטווח באש חיה מטרות נעות ומתאבדות?"

חוץ מזה השולחנות היו מסודרים לפי שמות ואנחנו ישבנו בשולחן שהכותרת שלו הייתה "המשפחה מנתניה וחברות של סבתא" אתם יכולים להבין בטח שגם אם הייתי מכפילה את הגיל שני במספר האנשים שישבו איתי בשולחן הוא לא היה מגיע לגיל הממוצע בשולחן. אבל היו בזה יתרונות כי הם נסעו הביתה איפה שהוא קצת אחרי המנה הראשונה (בסביבות 8 וחצי) והשאירו אותי את אמא דודה שלי וסבתא שלי לבד בשולחן ענקי..

ולרגע בלי ציניות:

היה מאד כייף ומשעשע אני ממש נהנתי ואני אפילו שוקלת לעשות את החתונה שלי (אם תהיה לי אחת כזאת בכלל) בהפרדה נגיד עד 12 כזה ,כי אתמול אשכרה היה כייף ובניגוד לחתונות של חילונים בחתונה הזו החברות והמשפחה של החתן והכלה התעקשו לשמח אותם והם לא וויתרו לרגע, הם עשו את הכל כדי שהכלה תצחק גם אם זה כלל לשכב על הרצפה ולעשות שטויות,והיה בזה קסם מאד מיוחד לדעתי. ודוגרי אם לא יצא לכם להיות אי פעם בחתונה של סרוגים לכו פעם אחת אפילו בתור "משמחים" (אנשים שבאים לחתונות רק כדי לשמח את החתן והכלה, הם רוקדים, עושים שטויות ואז הולכים הביתה) כי זו חוויה מאד מיוחדת וממולצת!

ועוד משהוא שמאד ריגש אותי בחתונה הזו ספציפית: רגע לפני שהחתן שבר את הכוס הוא לקח את המיקרופון והודה למשפחות של שני חיילים ששירתו איתו ונהרגו בפעילות מבצעית והוא  בקול חנוק מדמעות אמר שהוא בטוח שהם למעלה עכשיו בגן עדן והוא מקווה שהם מאושרים ואז הוא הודה להם שהם שומרים עליו ועל זה שבזכותם כל מי שעומד שם עכשיו חי ושלם בזכות ההקרבה שלהם. זה היה קטע שגרם כמעט לכל מי שהיה בקהל לבכות.

ואפילו הזמינו אותי לעשות שבת ב"נריה" שזה איזה מאחז מאחורי הקו הירוק. תאמת? אני שוקלת ברצינות ללכת על זה.. זה נשמע לי חוייה מטורפת לעשות שבת בהתנחלות. חוץ מזה שאני אוהבת סיכונים.

ובסוף עוד אמא שלי הצליחה לעשות תאונה אבל על זה בפוסט אחר..

ועכשיו אני הולכת לי לשגרת יומי ועד לפעם הבאה שיהיה לי זמן כוח ואירועים לעדכן ,תשמרו על עצמכם ותחיו את החיים כי מי יודע מה יהיה מחר...

האולי כלה בחתונה בהפרדה

יעל

נ.ב.

רציתי להקדיש את הפוסט הזה לכל הקוראים שלי ולהודות לכם על זה שאתם קוראים פה כייף לי לדעת שיש אנשים שהשטויות שיוצאות לי מהפה אשכרה מענינות אותם. תודה לכם לקוראים שמגיבים וגם לקוראים הסמויים. תודה על הפירגון זה מחמיא לי מאד.