טבע או לא טבע, לא טוב היות האדם לבדו.
ואולי זאת רק אני, ואם כן אז איך זה שכתבו על זה שיר?
קרעי תמונות מסתחררים בראשי נשאים על גבי רוח התחדשות פתאומית שאנסתי לחיי, כי פשוט לא טוב לי במצב הנוכחי.
המושג הזה, 'פתיחת דף חדש' מרגיש לי מתאים יותר מתמיד. מצד שני ה'תמיד' הזה היה שם תמיד-
מחברת חיי פשוט מלאה ב'דפים חדשים'.
ואולי זה מה שצריך להיות? המאמינים מביננו אומרים שבנאדם אף פעם לא מפסיק 'לחזור בתשובה',
כל יום בשבילו הוא הזדמנות חדשה 'לחזור' עוד יותר, מעין תהליך אינסופי שכזה;
היה לך יום טוב, יום בו ענית על כל דרישותיך העצמיות? יופי המשך כך עלה את הרף ונסה להתעלות.
נפלת? לא נורא מחר יום חדש אזור את כל כוחותיך והתחל מהתחלה.
חברה אמרה לי לא מזמן שמי שחושב על העבר נתקע שם. האמנם?
אז בשביל מה עושים טעויות אם לא לחקור ולהבין איך ממשיכים הלאה?
זה לא אתם שלימדתם אותנו שלמי שאין עבר אין עתיד.?
אבל מי בכלל אמר שכדי לפתוח דף חדש צריך לשרוף את כל הדפים שקדמו לו?
מממ, יצאתי לסיגריה, מה שבטוח זה שאולי הראש מסוגל לשכוח
אבל לריאות שלי יהיה קשה למחוק את נזקי טעויות עברי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
