יומן מסע - שנות העשרים שלי במאה ה21

'תריסר' אני לוחשת לו באוזן,

בעוד רעש מחריש אוזניים מרעיד את חלונות חדרו האפל

'תריסר?' הוא שואל

'תריסר המראות עד כה'

הוא מחייך ומדגדג אותי בדיוק איפה שאני הכי רגישה,

ואני פורשת ידיים בעודי עצומת עיניים נחנקת מהצחוק

מנסה לתפוס בכל העולה בידי כדי להשיב מלחמה.

'שלוש עשרה' הוא משיב לאחר שהרעש המוכר חוזר ומתדפק על עור התוף.

'שלוש עשרה?' אני מתחכמת

'שלוש עשרה נשיקות!' הוא מכריז ונושק לי

 שתיים על המצח, שלוש על לחי אחת, שלוש על לחי שנייה

שתיים על הסנטר ושתיים על האף.

'היי, שכחת אחת!' אני מתאוננת בפניו..

'לא שכחתי' הוא אומר ונושק לי נשיקה מס' שלוש עשרה על השפתיים.

מסלק תלתל זהוב מעיניי ומסתכל בי כמו היתי היחידה עלי אדמות

'אני או..' הוא מתחיל להגיד אך הרעש מעלים את המשך דבריו

'אתה מה?'

'אני אוהב אותך' הוא שב ואומר

'כמה?'

'כמספר ההמראות שתמני במשך נצח שלם'.