זכרון סלקטיבי

אז מה היה לנו....?

הרבה זמן לא כתבתי פה, והתעגעתי...

יש המון דברים חדשים... אפילו דברים מרכזיים.. אפילו מלפני כמה ימים...

עברתי לפלורנטין, בהתחלה חששתי קצת כי לא ידעתי איך יהיה באיזור שלנו בשכונה.

אחרי חצי שנה של כיף, אני חושב שזו הדירה הכי מגניבה בתל אביב!

היא נורא זולה, שיפצנו אותה, קניתי המון רהיטים, מכשירים וכל מיני כאלו, עכשיו היא עדיין זולה, אבל נראית כמו מיליון דולר! (...בעיני, זה בטוח... )

המיקום מעולה, תמיד יש חניה, בלילה שקט, ביום כמעט ואין עסקים מתחת לבית, והכל נמצא מטר וחצי מעל איזור הבילויים והפאבים.... מושלם!

לא מזמן קניתי עוד כמה רהיטים שהיו חסרים לנו ועכשיו הכל כמעט גמור... תמונות בקרוב

לא מזמן היה לי קצת שמח בעבודה, בוס חדש, החברה גדלה, יותר עבודה...

אחד הדברים הראשונים שהבוס שלי עזה זה לפטר את הבוס הקודם שלי, מה שגרם לזה עכשיו אני צריך לעשות גם את העבודה שלי וגם את העבודה שלו... בקיצור, זה נחמד אילולא הלחץ והחוסר איכפתיות, ההרגשה שלא משנה כמה תעבוד ותשקיע בכל מקרה ישתינו עליך....

התחלתי ללכת לפסיכולוגית לא מזמן, זה התחיל מהעבודה, אבל גולש גם לנושאים אחרים, ואני די שמח שיש מי שיעזור לי להבין דברים, כי לפעמים אני לא מצליח לבד..

.

כתבתי לא פעם ולא פעמיים על הבחורה, שלא יוצאת לי מהראש כבר כמה שנים, ואני לא יודע מה לעשות עם זה...

אחרי כמה שיחות עם הפסיכולוגית הבנתי כמה דברים, הכי חשוב מהם היה שהבנתי שהמצב קצת בעייתי ולא יכול להמשך. פרטים אולי בפוסט אחר...

לא מזמן הלכתי לדבר איתה על זה, אחרי 4-5 שנים שאנחנו לא מעיזים להתקרב לנושא הזה, לשנינו יש טראומה מפעם קודמת....

בקיצור, אחרי שנמאס לי לחשוב על פעם עליה כל פעם שאני יוצא עם מישהי עם כוונות רציניות, שאלתי אותה איפה אנחנו עומדים. פעם קודמת היא לא הייתה מעוניינת, אבל הרבה דברים השתנו מאז. שנינו אנשים שונים ומה שהיה אז כבר לא ממש רלוונטי. אז שאלתי אותה, איפה אנחנו עומדים.

אז כמו שחשבתי, היא לא מעוניינת בי, לא משנה כמה עברנו ביחד וכמה טוב אני עושה לה... היא פשוט לא נמשכת אלי. סבבה, לגיטימי.

אני עוד מעכל. אנחנו עוד נמשיך להיות ידידים, אפילו לעוד הרבה שנים, וסוף סוף אני מרגיש שקצת יש לי אפשרות להשתחרר, אבל זה עדיין לא ברור, ודי מרגיש מוזר .

אולי עכשיו יהיה לי יותר קל לכת לכיוון של משהו רציני. אני עדיין מחכה לבחורה הנכונה...