כינוי:
Bercko21 בן: 44
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2008
נרקיסים ובחורות
ידידה שלי שלא ראיתי כבר המוווווון זמן (בסביבות שנה לדעתי) באה לבקר אתמול.
דיברנו קודם קצת במסנג'ר, יש לה קצת בעיות בחיי האהבה, והיא צריכה איזה מקום קצת לנקות את הראש,
אז הזמנתי אותה אלי, שתבוא תשב, תעשן איזה משהו, תרגע.
היא קצת פסיכית, זה משהו שכבר מזמן הבנת על עצמי, שיש לי איזה משהו
לפסיכיות, אז מה עם היא מתלבשת כמו נער ומתנהגת כמו ילדה, אני לא שופט :)
לפני כמה שנים היה לנו איזה קטע מיני, אחד הקטעים הראשונים שלי אי פעם,
אולי בגלל זה, כמה פסיכית שהיא לא תהיה, תמיד תהיה לי סימפטיה אליה...
היה נחמד לפגוש אותה שוב, סיפרתי לה קצת מה חשבתי אז על כל מיני דברים,
אבל לא ממש סיפרתי הכל. אולי יום אחד, בהזדמנות (אם היא תרצה לשמוע בכלל...).
באמצע שיחה איתה, מצלצל הטלפון עבודה שלי, שני הבוסים על הקו ומרגישים כבר את העצבים שלהם עלי...
ועכשיו - פאוז, ריוויינד, פליי.
לפני כמה חודשים, מגיע לנו עובד חדש לחברה, מתכנת. הכל טוב ויפה, כבר איך שהגיע כולם שמו לב שהוא קצת שחצן ומנופח מחשיבות עצמית,
אבל היה נדמה שהוא מתכנת טוב, אז כולם ויתרו לו, כולל אנוכי (אני עוד בכלל, ניסיתי גם להתחבר איתו....)
באיזהשו שלב, היה כבר ברור לכולם שמשהו לא תקין באופן עקרוני, ושזה קצת
יותר מאשר "סתם-עוד-פסיכי" שאפשר למצוא בכל עבודה משרדים בימינו.
לפני כמה ימים קראתי את הכתבה הזו, בדה-מארקר, ופשוט נפקחו עיני...
הבן אדם הוא סופר נרקסיסט, תככן ומניפולטור.
פשוט אי אפשר לתאר אותו יותר טוב, אם לרגע היה לי ספק בקשר אליו, היום כבר מזמן אין ספק...
פעם אנשים כמוהו היו מכניסים בי כזה חוסר בטחון שזה פשוט מדהים כמה הייתי נהיה שקוף לידם, היום זה כבר לא יקרה,
אני כבר לא אותו חסר בטחון מלפני 3-4 שנים, היום כבר אי אפשר לשחק לי על זה.
אז יוצא שהוא חולה שליטה שאוהב לדרוך על אנשים, ואני. עלי כבר אף אחד לא ידרוך,
אז נוצר פה מצב שמח של פיצוצים כל הזמן, כמו אתמול.
אז אתמול הבוסים שלי מתקשרים בזעקות שבר, למה דברים לא עובדים!??
כי הבחור ההוא בדק, ראה שזה לא טוב, והפנה אותם נגדי.... והם נפלו בפח... איזה כיף לי.
אז אתמול הוצאתי כבר את כל העצבים שלי, אמרתי להם בדיוק מה שאני חושב עליו ומה אני חושב שהוא עושה לחברה,
ויודעים מה?
הם הסכימו איתי לחלוטין.
והיום קצת דיברתי עם הבוס שלי, שגם לו יש היסטוריה לא קטנה של עצבים, איך כולם מבינים שהוא אידיוט, אבל מחליקים.
ואני מסכים לחלוטין, כשמישהו מרגיז אותך, אתה יכול להאשים אותו שהרגיז אותך, אבל בתכלס, אתה זה שהתרגז...
אני יודע את זה, אני עובד על זה, אבל כמו תמיד, במציאות זה לא תמיד עובד
בדיוק, אבל אני חייב להמשיך לנסות, אחרת אני זה שיפגע, וזו בוודאי לא
המטרה שלי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
