אני שונאת לקרוא פוסטים שמספרים על מה הבלוגר חלם בלילה. בכלל, אנשים שמתעקשים לספר לי מה הם חלמו בלילה מאוסים עלי וזוכים לכינוי החיבה "קרציות". זה לא מעניין אותי שחלמת בלילה שאתה שוכב בעריסה ולאמא שלך יש אוזניים גדולות כל כך, שיניים גדולות כל כך, ואז זה מתחלף ואתה אחד מהטלטביז, ויש לך על הבטן וידיאו סטלנים.
אז לא, אז לא מעניין אותי. אבל אני נורא אוהבת את החלומות שלי, והנה אחד שחלמתי אתמול: חלמתי שאני בבית ספר תיכון, והתיק שלי בחדר המורים מסיבה לא ברורה. ההיא מתקשרת אלי וקובעת איתי - היא אמורה לתת את ההרצאה הראשונה שלה בפני קהל על איזשהו נושא שקשור בפמיניזם. אני רצה להביא את התיק שלי מחדר המורים, אבל לא מצליחה למצוא אותו, ומסתובבת שעות בבית הספר, יודעת שאני מחמיצה את ההרצאה של ההיא. אני מצליחה להגיע להרצאה רק בסוף, בעוד ההיא יושבת על כסא על הבמה, דומה בצורה מבהילה לענבל פרלמוטר, ונועצת בי מבטים מאוכזבים. אחרי זה היא מכירה לי את החברים היפנים החדשים שלה, ומזה אני מבינה שהיא הולכת לזרוק אותי כשכולם יתפזרו. כן, לא אשה כמו ההיא תבליג על החמצה של הרצאה כה חשובה.
לפני שנרדמתי וחלמתי את החלום המסעיר הזה, אני וההיא שקענו לתוך מקבץ מצומצם של מעשים מגונים, שבסופם היא נרדמה. אני נשארתי ערה, וחשבתי על ההקבלה בין אנשים למחשבים. יוצא לי לחשוב על זה מדי פעם, איך שגוף האדם הוא החומרה, והתוכנה מותקנת במוח, ויש חיישנים בגוף וכל זה. אבל אתמול ממש נכנסתי לזה, ובעיני רוחי התנודדה לה דמות נלעגת של אדם עם מוח מוגדל, אפור, שצונח ללא רוח חיים על האדמה בדיוק כמו מחשב פנטיום 1 שכבר עבר זמנו. ואז הבנתי שאם זה עובד ככה, הרי שהמחשב האנושי הזה לא ממשיך הלאה לשום מקום. הוא סתם ערימת ברזלים ישנה.
זה קצת דיכא אותי, אז בהיתי לחשיכה במשך איזה שעתיים עד שנרדמתי.
יש במדור דעות של YNET הגיית דעות של אחד, אבינועם בן זאב, שכתב על הטוקבקים מלאי השטנה של גברים לגבי נשים.
הטוקבקים לדעה של אבינועם היו לא פחות שטניים, מה שגורם לי לתהות איך זה שאשה יכולה לחצות רחוב באור יום מלא בלי להאנס, להחטף ולהדקר כמה פעמים. מילא שהגבר הישראלי הממוצע לא יודע מה זה פמיניזם ומפחד מזה בו זמנית, אבל זה כבר הרבה מעבר לזה. זה נראה כמו שנאת נשים טהורה. זה נראה רע.
להיות אשה, לסבית, שמאלנית - אני ממש חיה על הקצה, אני.
עכשיו אלך לי הביתה. שני היצורים הפרוותיים שמחכים לי בבית יקפצו עלי וינבחו. אני אתמלא שערות לבנות ושחורות בסוודר. אחר כך אני אלך לראות אם המחשב שוב נתקע בזמן שאני מנסה לגנוב סרטים מקולומביה פיקצ'רס. כשאבהה במחשב ההיא תכנס הביתה, ונתחבק את החיבוק המסורתי של תחילת הערב בבית.
מה אני עוד עושה פה בכלל?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Wolf Woman