אני מדמיינת את זה, איך בעוד עשר שנים אני אכנס לישראבלוג ואקרא בלוג של איזה בחור על היציאה של אתמול, והאלכוהול, וזה שכל הנשים כלבות, ובסוף הפוסט העיניים שלי ינדדו לפינתו השמאלית של הדף ויראו שהבחור הזה בן שלוש. זה פחות או יותר מה שקורה עכשיו עם בני 12-13. אולי הם רק נמנעים מלומר שכל הנשים כלבות, כי הם עוד קטנים ואוהבים את אמא.
ראיתי היום שביבי פתח בלוג. זה הזכיר לי את הזמן בו עבדתי באיזה מרכז הייטקי, רדוף רוחות ברובו כי כמעט כל המשרדים היו נטושים. בדיוק הייתי למטה בהפסקת סיגריה ארוכה, בה תהיתי בעיקר למה זה מגיע לי, מדוע מקיפים אותי בכל כך הרבה מתכנתים דבילים כל הזמן, האם בחורות עדיין מסתכלות עלי ברחוב ורוצות להפשיט אותי – נו, הבנתם בטח את הנקודה. בכל מקרה, סיימתי והלכתי לכיוון המעלית, וכשדלתה נפתחה הגיח ממנה בחור גבוה שנראה רדוף וחסם לי את הכניסה. הבחור הסתכל מסביב בחשדנות שנראתה מהולה בעוגמת נפש, ואז זז קצת מהכניסה למעלית. מאחוריו עמד – הידד! – ביבי במלוא שמנוניותו מדושנת העונג.
נורא התלבטתי אם לקפוץ עליו, לומר לו שהוא האליל שלי ולדפוק לו נשיקה שתעצור את העולם, רק בשביל שיהיה לי מה לספר לנכדים, אבל אז נזכרתי שלא בטוח שיהיו לי נכדים, אז וויתרתי.
מיכאל איתן, איש מקסים ויפה גם מבפנים, הוציא הצעת חוק שסוף סוף תשווה את הזכויות במדינה הזו, שאפילו עברה בקריאה טרומית. אני חייבת להצביע ליכוד בבחירות הבאות. מיכאל, אם היית בחורה, הייתי עושה איתך סמי וסוסו מסביב לכל עץ בגן הוורדים.
אני אמורה ללכת לבוראט, אבל בלילות האחרונים אני חולמת כל הזמן שאני בתיכון, וזה נורא מעייף אותי. הייתי רוצה פשוט לישון כמה חודשים ולקום עם גב תפוס אבל הרבה שמחת חיים. זה לא יקרה, ואבא כבר אמר לי שאין מנוחה לרשעים.
כשהייתי בת טיפש-עשרה, הייתי לובשת את הבגדים של האחים הגדולים שלי. במשך כמה שנים גם נעלתי את הנעליים שלהם, מידה 40. כשהייתי פריקית לובשת שחורים, נעלתי את נעלי הצבא שלהם. היו לנו כמה חולצות נורמליות שאף פעם לא היו בארון, כי ברגע שהיית רואה חולצה כזו היית קופץ עליה ולובש אותה, ישן איתה בלילה ומוריד אותה רק פעם בשבוע, כדי להתקלח. אולי בעקבות כל זה נהייתי צרכנית נוראית של בגדים בשנים האחרונות. כשהייתי צעירה אמרתי לעצמי שאני לא צריכה את כל הדברים האלה וטוב לי כמו שאני, אבל כנראה שהיו לי חסכים, כי היום כבר אין לי מקום בארון לכלום.
אני מנסה להיגמל מצרכנות לא מבוקרת ומסיוע בעקיפין למונופולים ובעלי ההון במערב המודרני, אבל זה קשה לי כי אני שטחית והייתה לי ילדות קשה.
אוף, הולכים לנעול עלי את המשרד. חייבת ללכת. היו שלום ובי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Wolf Woman