The Wolf Woman Chronicles

אין לי משהו מצחיק לכתוב היום, למרות שניסיתי.

קרה משהו שהעציב אותי, לא ממש בא לי לכתוב מה. היתה איזו דלת חצי פתוחה שנסגרה, איזו הזדמנות מוחמצת, משהו שקמתי בסוף והלכתי ממנו מרצוני החופשי, או מהאגו שלי, לא ממש ברור.

ודרך הדלת יכולתי לראות נוף די מדהים, לא מוכר, שאולי היה משהו שדמיינתי, אבל אולי היה שם באמת.

אז עכשיו יש בי הרגשה שכבר הרבה זמן לא היתה בי. עצבות פשוטה, קודרת, ידיעה שהדלת ההיא נסגרה. ספק אם תפתח אי פעם שוב.

זהו. אין הרבה מה לומר על עצבות. כולם מכירים את התחושה. העניין הוא, שלא כולם מכירים את מקומה של אותה דלת שנפתחה עבורי לכמה ימים, ושאותה סגרתי לפני חצי שעה.

רק בשמחות.