Wild-Water

אני חושב שפיצחתי את הבעיה הזו שמעסיקה רבים וטובים כבר כמה עשרות שנים.

טרור הוא השימוש בכוח על מנת להשיג מטרות פוליטיות - תפישה קלאוזוויציאנית המתירה שימוש באלימות במקרה וערוצים אחרים נכשלים.

הטרור מופנה כלפי מדינות - זו הנוסחה לאפקטיביות שלו - המדינה היא גוף מונוליטי (אחיד) שפגיעה בכל חלק בו היא פגיעה גם בכל חלקיו האחרים. לעומתו, ארגון הטרור אינו משתייך לגוף ספציפי אלא מהווה הבעה של רעיון או מטרה - הוא על מדינתי ולכן קשה כל כך לפגיעה. ארגון טרור הוא אינו מונוליטי ופגיעה בחלק אחד שלו ישפיע רק באופן רגשי על החלקים האחרים. זאת אומרת, הרג מנהיג ארגון טרור לא תפגע בתפקוד שלו.

מכאן הבנתי כי מדינות לעולם לא יוכלו להכניע את הטרור. הפתרון טמון בידי פרטים בחברה. מה שנחוץ הוא ארגון על-מדינתי ורב-מדינתי המורכב מנדבנים ומתנדבים שאינם משוייכים ישירות למדינה כלשהי. אותו ארגון יהווה ארגון טרור משל עצמו. לפעולות שלו לא תהיה אחריות של אף מדינה ולכן אף ארגון טרור לא יוכל להכתיב את צעדיו על ידי פגיעה במדינה מסויימת. שיוך הפועלים בו לכמה שיותר מדינות גם כן יועיל לעמידות שלו.

כך אותו ארגון יוכל לפגוע בפעילי טרור מבלי שאלה יוכלו להשיב מלחמה שערה - כי לא יהיה במי לפגוע. הוא יהווה שינוי טוטאלי במבנה ה"דיאלוג" הטרוריסטי שהתבסס עד עכשיו על "הכפיר והרוח" וכעת יעבור אל "הרוח והרוח".

עכשיו רק נותר להקים ארגון שכזה.