היה טוב וטוב שהיה (:

פרק 24 –

" מ ..מה? "

" איך את יודעת? " שאלתי.

" אממ ..היינו ליד אמא שלך כשהרופא סיפר לך .."

" ואמא שלי ..היא יודעת? " בכיתי.

" אם הרופא אמר לה אז אני מתארת לעצמי שכן .."

" אבל זה לא בטוח נכון? אולי אולי אני כן יוכל לרקוד? "

" הוא אמר שהרגל שלך מרוסקת ויהיה לך מאוד קשה לרקוד .."

" זה פשוט לא פייר .." אמרתי והתחלתי לבכות יותר חזק.

" אני מצטערת .." היא אמרה וחיבקה אותי.

" אני רוצה להיות לבד .." אמרתי.

" אוקי ..אני יתקשר אלייך יותר מאוחר .."

" טוב ביי .."

" ביי .." היא אמרה ויצאה מהחדר שלי.

הלכתי לכיוון הסלון לאיפה שאמא שלי ישבה.

" למה לא סיפרת לי? " צעקתי עליה ובכיתי.

" לא סיפרתי לך מה? "

" לא סיפרת לי שהרופא אמר לך שאני לא יוכל לרקוד ! "

" אני מצטערת מיכלי, לא ידעתי איך , את גם ככה עוברת עכשיו תקופה קשה , רציתי לספר לך ברגע המתאים .."

" כן? איזה רגע מתאים איזה? " צעקתי בכל כוחי.

" הכל פה שקרים , רק שקרים שקרים שקרים , אף אחד פה לא אמיתי , כל אחד ואחד מזוייף , אפילו את ! "

" מיכל , די תירגעי .."

" אל תגידי לי להירגע ! את כל כך שונאת שקרים ואת בעצמך אפילו משקרת .."

" אני מצטערת מיכל , אבל את צריכה להשלים עם זה ..זה לא כזה נורא את תוכלי למצוא לעצמך עיסוק אחר , לצייר , לשיר , לכתוב ..ריקוד זה לא הכל .." היא אמרה והרגשתי שהיא חסרת רגשות.

" איך את אומרת את זה? את יודעת כמה אני אוהבת לרקוד ..7 שנים אני רוקדת ופתאום את אומרת לי שזה לא כזה נורא? שריקוד זה לא הכל? מי את? " שאלתי והרגשתי כל כך מאוכזבת ממנה, דווקא היא? שהיא זאת שדחפה אותי מלכתחילה לרקוד , שהיא זאת שתמכה בי ועודדה אותי להמשיך ..

הלכתי לחדר שלי והייתי קצת במחשב , הייתי כל כך עצבנית ומבולבלת שלא ידעתי מה לעשות עם עצמי, איך הוא עזב אותי ככה איך? ואיך היא שיקרה לי? הכל שקרים בחיים שלי , הכל.

ספיר שלחה לי הודעה.

ספיר – היי מאמי.

אני – היי.

ספיר – מה נשמע?

אני – מעולה , רק עכשיו גיליתי שאני לא יוכל לרקוד יותר, אין יותר מעולה מזה.

ספיר – מה? איך גילית?

אני – עמית סיפרה לי ...רגע ..את ידעת על זה?

ספיר – כן ..אממ אני עמדתי עם כולם שם כשהרופא אמר, אל תכעסי עלי \: .

אני – עזבי , אין לי כבר כוח לריבים , אין לי.

בן – מיכל?  ( לא עניתי לו )

בן – מיכל תעני לי אני יודע שאת שם.

בן - ??

בן – טוב רק רציתי שתדעי שאני מצטער, באמת , אני רוצה שנישאר ידידים כמו פעם.

אני – מה? כדי שאתה תוכל להיות עם עמית בלי ייסורי מצפון?!

בן – לא ! כי את חשובה לי !

אני – אם אני כל כך חשובה לך אתה לא היית הולך להיות עם עמית שבועיים אחרי התאונה שהרסה לי את החיים , בזמן שאני הכי צריכה אותך !

בן – את צודקת , אני מצטער.

אני – יאו ! תפסיק להיות כזאת נמושה ותגיד מה שאתה חושב ! כל הזמן את צודקת את צודקת ! נמאס לי !

כשתיהיה סוף סוף גבר ויהיה לך צד משלך אתה יודע איפה למצוא אותי !

שמעתי צעקות מהסלון.

" היא יותר חשובה ממני? עד שהחלטנו להשלים ולחזור? "

" ....."

" אבל אתה נוסע מחר לשבועיים !  הבטחת , אמרת , שאתה תהיה עם המשפחה שלך היום , שאתה לא תעבוד ! " היא צעקה והבנתי שהיא מדברת עם אבא שלי.

" ...."

" אהההה גם היא עבודה? הצרפתייה המסריחה הזאתי גם עבודה? את כל הזמן שלך אתה קדיש לה ! אם רק היית מקדיש לי רק 5% מהזמן שאתה מקדיש לה .."

" ...."

" שוב עבודה .."

" ...."

" אני מתפרנסת ממך? 15 שנה פרנסתי את עצמי ! "

" ....."

" תפסיק כבר לאיים , כל הזמן אתה מאיים בדבר הזה שתעזוב ! אני זאת שצריכה לעזוב אותך ורק אז תבי כמה אני חסרה ! היום באוטו כמעט רצית להרים את היד , מי אתה שתרים עלי את היד שלך?! חצוף .."

" ..."

" אההה ..אז מה זה היה הקטע עם הילדה ..אנחנו יושבות באוטו ואתה טורק עלי את הדלת וזורק את הבקבוק מים שלך על האוטו ..מול הילדה ! אין לך טיפת שכל?! "

" ..."

" היא בת פאקינג 15 אתה לא חושב שהיא יודעת על מה אנחנו רבים ועל מה אנחנו מדברים כל הזמן ?! וגם עכשיו היא גילתה על הקטע של הריקוד .."

" ...."

" אני מפריעה לך? מה אתה בעבודה? " אמרה בזלזול.

" ...."

" לא לקחתי את גאיה כבר מהגן .."

" ..."

" היא בכתה וקראו לי שאני יבוא לקחת אותה ..."

" ..."

" מה אכפת לך ? הרי הצרפתייה הזאת יותר חשובה ממנו ..40 דקות ישבתי איתך שם כדי שאתה תסביר לה מה היא צריכה לעשות , כדי שאתה תעשה לה את העבודה ש ל ה ..40 דקות אני יושבת שם ושומעת את הזיוני שכל שלכם ! "

" ...."

" אמרתי לך ! תפסקי כבר לאייים תפסיק ..אישה כנועה זה מה שרצית שאני יהיה .."

" ..."

" אתה אמרת ..במילים האלה אתה אמרת ! "

" ...."

" שוב מפריעה לך ..תחזור תחזור לעבודה שלך ..זה יותר חשוב מהמשפחה .." היא צעקה וניתקה את הטלפון.

היה שקט ואז שמעתי אותה בוכה, הלכתי אליה והיא ראתה שאני באה וחיבקתי אותה.

היא אמא שלי , אני אוהבת אותה ומעריכה אותה כל כך , היא עושה בישבילי כמה שהיא יכולה , היא דואגת , מפנקת , לפעמים גם כועסת , ולמרות הכל , אני לא יותר עליה לעולם.