היה טוב וטוב שהיה (:

אני יודעת שלקח לי מלא מלא זמן , אני מאודד מצטערת ..

שבוע די עמוס היה לי ולא היה לי כוח לכתוב , טיפלה התחשבות (:

אממ , אני רציתי לקחת את הסיפור לכיוון כלשהו , אבל אני שיניתי כיוון ..

אתם תראו בהמשך ..

אם למישהו לא מתאים מה שכתוב פה , ל א חייב לקרוא את זה , אני לא מכריחה אף אחד , זה רק בישביל עצמי ..

להוציא לחצים , וזה שאתם קוראים ואוהבים וואלה הרווחתי עוד משהו מזה ..

טוב , אממ יהיה עוד פרק במהלך השבוע , יום שני או שלישי אני מאוד מקווה ..

תהנו (:

פרק 2 –

השעה כבר הייתה 8 וחמישה , היא ירדה במדרגות במהירות היא לא אוהבת לאחר ,

הוא כבר חיכה בכניסה , נשען על עמוד חשמל , הוא לבש ג'ינס פשוט וחולצה קצרה.

היא לבשה שמלה נעימה , פרחונית , לא היה לה קר , היא כבר לא הרגישה כלום.

" לאן הולכים? " שאלה.

" לים .."

" טוב .."

הם הלכו ברגל , כל הדרך עברה בשקט , שאלות קטנות פה ושם , זה לא היה שקט מעיק , זה היה שקט נעים , היא לא הרגישה כאילו היא חייבת לדבר או לעניין אותו , היא הרגישה שהם מבינים אחד את השני גם בלי לדבר.

הם הגיעו לחוף והתיישבו על שמיכה שהוציא מהתיק שלו , היה כבר חושך , רק הירח המלא האיר מעליהם.

הוא נשכב על השמיכה והיא נשכבה לידו , מביטים על השמיים.

" מה אמרת לבעלך? "

" זה לא עיניינו מה אני עושה .."

" הוא בעלך , זכותו לדעת "

" הוא איבד את הזכות .."

הייתה שתיקה , הוא לא אמר כלום , גם היא , הוא לא רצה להתערב בעניינים שלא שלו.

" הוא בגד בי .."

" הוא חשב שאני לא יודעת אבל הדחקתי את זה , לא דיברתי איתו על זה עד שמצאתי מכתבים ממנה , מכתבי אהבה , והוא שמר אותם בבית שלי , בבית שלנו .." היא המשיכה , הוא לא אמר כלום רק הסתכל עליה.

" הקטע הוא שהוא בן אדם טוב , הוא אוהב את הבנות , והוא מפרנס טוב .."

" אם הוא הלך לחפש משהו שהוא חושב שאין לו אצלך הוא דפוק , אני מצטער להגיד לך .."

" לפעמים אני חושבת איך נראו החיים בלעדיו , הכל היה שונה .."

" נכון , לא היו לך הבנות , לא היתה מגיעה לאיפה שאת היום ..אסור להתחרט על דברים , מותר לתקן "

היא התיישבה , הוא אחריה , היא הסתכלה עליו.

" קצת לא נעים לי לבקש .." הוא בהה בה.

" אפשר חיבוק? " שאלה והוא חיבק אותה , חיבוק ארוך , נעים , הרבה זמן שהיא לא קיבלה חיבוק כזה.

- - - - - -

היא נכנסה הביתה בשקט , כבר הייתה שעה מאוחרת , סגרה את הדלת ונשענה עליה , היא חייכה.

היא חייכה אחרי כל כך הרבה זמן שהיא לא עשתה את זה , היא חייכה מכל הלב , " אח , דורון מאיפה באת לי עכשיו? " חשבה לעצמה.

" נהנת לפחות? " הוא עמד מולה.

" כשאני יצטרך לתת לך דין בחשבון שלמה , אז אתה תשמע אם נהנתי או לא "

הוא נשאר מופתע מולה , מהדיבור שלה , פעם היא לא דיברה אליו ככה , היא דיברה אליו בכבוד , היא הייתה חסרת ביטחון.

היא השאירה אותו עומד עם פה פתוח והלכה למיטה , למיטה שלה , רק שלה.

" אני יכול לישון במיטה היום? " הוא דיבר אל הגב שלה.

היא הסתובבה אליו והתיישבה.

" אם זה היה הפוך , אתה היית נותן לי? " נתנה לו את רשות הבחירה.

" זה לא כזה רחוק רונית , את כבר בדרך לבגידה "

" סליחה? "

" מה את חושבת? ככה זה מתחיל ..נפגשתם , רק דיברתם , הוא ליווה אותך לבית נכון? הוא לא רצה לנשק אותך אפילו על הלחי ולחץ לך את היד והלך נכון? את כבר תיראי שהבגידה תבוא מעצמה , זה רק עיניין של זמן .."

" אבל לא בגדתי נכון? " היא נשארה אדישה למרות שהוא ניחש בדיוק את מה שקרה.

" לא , אתה לא יכול .." היא אמרה ונשכבה שוב , והפעם נרדמה.

- - - - -

" נועה , קומי חמודה , תתעוררי .." היא פתחה את עיניה, היא ראתה את אמא שלה וחייכה.

" היי .." היא לחשה לה.

" בוקר טוב יפה .." אמא שלה ליטפה אותה.

" תעשי טובה תעירי את גם אחותך .." בקשה ממנה.

" בסדר .." ענתה והתמתחה.

היא קמה מהמיטה בזהירות.

" שיר קומי .." היא העירה את אחותה , היא ראתה שאחותה פתחה את העיניים והלכה לכיוון המקלחת.

צחצחה שיניים ושתפה פנים , סידרה את השער והלכה לחדר להתלבש , לבשה לאט את הג'ינס החרוש שלה וחולצת בית ספר לבנה , נעלה את הנעליי אדידס שלה והלכה להכין מערכת.

" את צריכה טרמפ? " ראתה את אבא שלה מציץ עליה מפתח הדלת.

" כן , אתה יכול לבוא לקחת אותי גם? "

" בטח .."

" תודה .."

היא יצאה למטבח וראתה את אמא שלה יושבת שם שותה קפה.

" בוקר טוב .." אמרה לה כשנכנסה למטבח.

" מתי את מסיימת היום? " המשיכה.

" ב3 .."

" לבוא לאסוף אותך? "

" לא , אבא התנדב כבר מקודם " ענתה , וראתה שאמא שלה התאכזבה קצת

" להתראות .." אמרה , נשקה לאימה על הלחי ויצאה.

היא פתחה את הדלת של הבית וראתה את השכנה נועצת בה מבטים , " נו בטח , אחרי אתמול כל הבניין אמור להסתכל עלינו ככה" חשבה לעצמה.

- - - - - -

" נועעהה .." היא שמעה מישהי קוראת לה כשנכנסה בשער של הבית ספר.

היא ראתה שזאת מיכל החברה הכי טובה שלה וחייכה.

" מה נשמע? " אמרה ונשקה ללחי שלה.

" בסדר , מה איתך? " אמרה נועה.

" מצוין .."

" איפה דניאל? " נועה חייכה וחיפשה אותו בעיניה הכחולות.

" שם .." מיכל הצביעה עליו , הוא עמד עם החברים שלו בכניסה לבית הספר.

נועה רצה אליו ונתנה לו חיבוק חזק ונשיקה על הפה.

" אוי שתי דביקים .." שמעה את מיכל מאחוריה.

" שתקי קנאית .."

" בכם? ממש לא " היא צחקה.

פתאום נשמע הצלצול.

" יאללה בואו לכיתות .." דניאל אמר והתקדם עם נועה מחובקים אל השכבה.

- - - - - -

" המורה אני יכולה לצאת לשירותים? " נועה ביקשה.

" זריז .."

היא התקדמה אל עבר הדלת , יצאה מהכיתה והלכה לכיוון השירותים שנקיים זה הדבר הארחון שהיא יכלה להגיד עליהם , אבל לא בישביל זה היא הלכה לשם.

היא סגרה מאחוריה את הדלת ונתנה לדמעות לפרוץ החוצה , סוף סוף היא לבד , היא לא צריכה להעמיד פנים שהכל בסדר , היא לא צריכה לחייך את החיוך המזוייף רק כדי שדניאל לא ידאג ומיכל לא תשאל שאלות , היא לא אהבה את הרחמים האלו.

היא הסתכלה במראה וראתה את העיניים שלה מתחילות להיות אדומות , היא שתפה פנים ופתאום ראתה אותו עומד בכניסה לשירותים.

אגב , יש לי פרו

אז ברגע שיהיה לי רגע אחד פנוי אני מעצב את הבלוג מחדש (:

אל תשכחו להגייבב