בראש הכל נראה נורא ברור ומובן...איכשהו על הדף זה תמיד מתבלגן לי.
אף פעם לא הייתי טובה בניסוחים ותיאורים כמוך...
עבר המון זמן מאז, אני אפילו לא יודעת מה גרם לי להיזכר...כנראה הבושה שהעזתי "לשכוח".
ובכל זאת מאיפה מתחילים?...מהסוף נשמע לי כמו הנקודה הכי ברורה...הכי ברורה וכואבת. בה הבנתי שלעולם לא אוכל עוד להגיד לך מה אני חושבת/מרגישה/מבינה.
האמת, שכל הדברים שרציתי לומר ונראו לי חשובים-היום נראים לי כלא שווים את זמנך..
יש מחסום מוזר כזה מן הלב לשפתיים-כאילו המילים מחליקות בעדינות בגרון ונתקעות בשפתיי היבשות...
כל כך הרבה השתנה מאז, כל כך המון דברים שרציתי לומר לך.
אני נהנית לדמיין בראשי את התגובה, אבל אז מישהו בבסיס אומר לי איזה משהו ואני חוזרת למציאות.
אה כן...בבסיס!...התגייסתי לפני חצי שנה, אני חובשת עכשיו.
יש לאור אחות קטנה-קוראים לה נגה...היא חמודה (:
יש לי רישיון כבר כמעט חצי שנה..אני נוהגת כמו מופרעת XD
יש לי (ולאבא..גם אם הוא מתכחש) חתול קטן. קוראים לו לופי..הוא טרוריסט וטיפש. כיאה לחתול שלי.
הפסקתי לכסוס ציפורניים..חלקית(חוץ מאגודלים וזרתות...הם הכי קשים)
חזרתי לדבר עם אלירן.(..)
הפסקתי לנגן. כשהתחתנתי עם האורגנית נשבעתי "עד שהצבא יפריד בנינו."....and he did
יש לי פוני (בראש יעני. ולא בדמיון ><)
הוכחות:(חלקית)
אני מניחה שמה שבוער הכי הרבה זה שרציתי לומר-שלא שחכתי. לעולם לא אשכח, אני עדיין חושבת עליך. אבל יש עוד המון שהייתי רוצה להגיד, לתקן את הרושם שהשארתי בזמן האחרון שלנו יחד...
יש משהו שנשאר תמיד...ולמרות שאני לא בטוחה אם עיניך יקראו את מה שאני כותבת עכשיו-זה לא משנה...אני בוחרת להאמין שכן.
לפני יומיים-הייתי בטוחה שאני חזקה כלכך, אפילו יכולה להתמודד עם תמונות שלך....עכשיו כבר לא.
זה אולי טיפה מוזר אבל אני כותבת עם חיוך.אולי זה חיוך של השלמה מי יודע...
Cause I found the way to live with that
I'm not going anywhere
I thought you'd only make me weak
That's wrong
I knew it all and you knew it all
that it's never gonna work
To wait for someone who could stop this rain
It just rains
רם, משי תומר ואני היינו בפסטיבל האוכל בחיפה. שווה מאוד D:
אכלתי צ'ורוס(שרק נראה כמו בולבולים עם ריבת חלב...), והמבורגר וחילקו המון אוכלים בחינם וגם מה שלא היה בחינם?היה זול.
רם שתה בקבוק בירה בגודל הפרצוף שלי-התוצאה הייתה מוזרה.
וגם יובל ומשי ואני נסענו לקריון לחפש ליובל עבודה (מה שבדיעבד היה דבילי כי הוקדם לו הגיוס לעוד חודש אבל מילא. הרווחתי פיצה וברד.)
וכמובן שהמצאתי מושג חדש:"פאקינג קריזה" קרין הייתה נורא מאושרת ממנו כפי שניתן לראות בתמונות.
אה והיא גם נורא נהנתה בנסיעה. >>
שידרגתי את תמונת יפן שלי. זה יצא מקסים אבל בתמונה זה נראה גרוזיני משהו(ויסלחו לי הגרוזינים).
לופי אוהב פוקימון.
ואני אוהבת אותו.
ונסיים בתמונות אימו (= for old time's sake.
(אני מקווה שלא כתבתי עם שגיאות..זה יהיה מביך \: ולא-אין לי כוח לבדוק במורפיקס)
יומנוסטלג לכולם...(=
הנה שיר אדיר כצ'ופר D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
