חלום ליל קיץ
|
כינוי:
בת: 32
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2009
אימפוטנציה של מילים
אני מתחילה לאהוב את הבלוג הזה.
כי הוא הפך להיות שלי, אישי, לא משהו פובמי, למרות העובדה הידוע שהוא מפורסם באינטרנט.
אני מתחילה לאהוב אותו. ולהתגעגע אליו...
אבל בזמן האחרון אני מרגישה באמת, באימפוטנציה של מילים.
אני רוצה לצעוק, אני רוצה לכעוס, אני רוצה להעיר ולהאיר.
לשים את האצבע על מה שכואב ומפריע, לזהות את מה שמזיק.
ונאדה, אימפוטנציה של מילים.
החופש עבר לי ביעף, ועשיתי הרבה, אבל לא עשיתי שום דבר שרציתי, ואם להיות כנים לא עשיתי שום דבר שהיה חשוב לעשות.
כן. לא למדתי מספיק, וזה חוסר אחריות מופגן.
בעיקרון יש לי מה לומר בנושא, בנוסח 'זאת לא אשמתי' ואפילו, כל מי שישמע יסכים ויאמר 'אה אוקיי, אה נו מה יכלת לעשות.. בסדר.. באמת זאת לא אשמתך'
אבל איך בדיוק זה יעזור? אצא נקייה מאשמה בעייניהם, אבל המצפון ישאר מטונף.
נשאר עוד שבוע ואני מקווה לעשות בו את המקסימום, למרות שהיה יותר מתחבב עלי אם זה היה ההפך, אם הייתי עושה הכל בהתחלה, ונחה לקראת הסוף, לכבוד הפוש האחרון שאני הולכת לתת, לכבוד הלחיצה האחרונה והחשובה ביותר על הגז, לשנת הלימודים הזאת לפחות.
הרשימה החדשה הזאת בצד זה ספרים שהתחדשתי בהם בחופש, חוץ מאותם אלו שמסומנים כ'שוב' ו'התפסן בשדה השיפון' שאלונקין נדבה לי(:
מחר אני גם מתכננת לנסוע לספריה ולהחזיר את ערימת הספרים חסרת כל ערך ספרותי, הזאת שהתמלאה אצלי אבק כבר משהו כמו חצי שנה.
מאוד לא נחמד מצדי להחזיק את האשפה המודפסת הזאת בבית.
באמת, בחיים לא התאכזבתי ככה מספרים.
זהו, עשיתי כל מה שרציתי,
החמאתי לבלוג, הייתי so called עמוקה, והייתי מגעילה וביקורתית, אה והתלהבתיD:
ווסיו, תסיימו את החופש יפה, כי לדברים טובים צריך להיות happy ending :}
[חופש זה תמיד טוב, שאף אחד לא יעז להתווכח איתי]
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
