אני לא יכולה לסבול את זה יותר
אני לא יכולה לחשוב על זה יותר
אבל זה מטריד אותי זה רודף אותי
כן ..
אני כל כך מלאה געגועים לדברים כיפים שהיו אז
לדברים חופשיים שהיו אז לימים שהיו אז
לאהבות שהיו אז .
אני יודעת שאומרים שאי אפשר להחזיר תגלגל לאחור
ושצריך להמשיך הלאה
אבל את זה דווקא אני חושבת שזה אפשרי
כי מלא רואות את השינוי שקרה את הדבר הזה שנעלם פתאום
והרבה רוצות שהוא יחזור ..
ואולי רק אני הטיפשה ששקועה במחשבות על הסיפור הזה
בזמן שכולם מחפשות את החברות שיהיו שם בשבילם
שבעצם שכחו את אלה שהיו שם בשבילם תמיד
והם עדיין רק שמשו קרה והם התרחקו
והמשו הזה כל כך חסר
ה-ביחד ואולי אני יגיד את זה שוב ושוב
אבל אין לי כבר מי לפרוק את זה ,
אז לא נשארו ברירות ולפרוק את זה כאן.
אני כל כך רוצה את כל אלה שהיו איתי בחזרה
אני רוצה את הצחוקים שהיו את ה ח י ב ו ק י ם ! תאהבות
וכן זה כל כך מטריד שאני מרגישה תקועה
שאני מרגישה לא רצויה שאני מרגישה ששונאים אותי
והצביעות שיש כאן , שאומרים אני כן אוהב אותך אני כן פה בשבילך
אבל מה זה שווה שזה לא אמיתי ?
מספיק שתהיה לי חברה אחת שתהיה אמיתית תאהב אותי ותהיה פה בשבילי
וכמובן שזה יהיה הדדי .
זה עדיף מצביעות ..
והדמעות שיש שאני קוראת את ההיסטוריה שלי איתכן , איתך , איתכם .
הגעגוע ..
וזה לא דבר רע להתגעגע ,
זה טוב להיזכר במשו טוב שקרה , עולה תחיוך הקטן שתמיד רצה לצאת רק לא היה מסוגל . ולא אכפת לי אם יקראו לי אהבלה , סתומה מפגרת או משו אחר . !!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
