או שלא.

לחשוב על זה שלפני שנתיים הייתי עושה הכל[ואני מתכוונת להכל]בשביל הפרו הזה, לפני שנה הייתי מוכנה לתרום איזה איבר, ועכשיו, שקיבלתי אותו[מלי בן דוד=)], אני הכי פחות מתלהבת.

הרצון להפוך אותו לבלוג פרטי נשאר, ומי יודע? אולי זה מה שאעשה.

הרי הכניסות מזמן לא מעניינות אותי, מעניין אותי לדעת מי קורא פה, את מי החיים שלחי ממש מעניינים, וחוצמזה-יהיה נחמד לכתוב חופשי ולדעת שיש לי סוג של בקרה על מי שקורא את מה שפירסמתי.

ומה עוד? אני יכולה לחסום את האפשרות להגיב.

ותיבת מסרים זה סטייל.

והבלוג שלי יהיה מודגש.

זה נחמד.

עושה חשק לעצב מחדש.

הימים שלי עוברים בכיף, כולם עכשיו בחו"ל-נותנים לי זמן להתגעגע.

חוזרים לבי"ס!

מכאן נובע ש...ניחשתם-חייבת בגדים חדשים.

מכאן נובע ש...הלכה המשכורת.

נו מילא, כסף בא והולך.

[בחיים לא חשבתי שאני אגיד את זה, אבל בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי חושבת יותר בפשטנות על דברים שפעם נראו לי ברומו של עולם. האם התבגרתי?]

החורף הגיע!

הגיע הזמן להוציא עוד שתי שמיכות ללילה, [בנוסף לפוך מהקיץ] וצעיף לישון איתו.

חופש נעים, כולם.

עריכה:[חצי שעה אח"כ]

החלטתי סופית להפוך לפרטי. מקסימום-נוריד.