חיכיתי לה כל כך בציפייה גדולה

ברור שאני לא הולכת לחפור על איטליה כי פשוט אי אפשר
באמת שאי אפשר
אפילו לחברות שלי "היה כיף"
ככה אמרתי
אי אפשר לתאר את מה שהלך שם
גם אי אפשר להתחיל לספר את כל החוויות שעברתי שם כי זה לא ייגמר.
אז כל פעם שאני נזכרת בסיפור מצחיק\עצוב מה שזה לא יהיה, אני מספרת.

חזרתי בשבת בלי מזוודה

נסעתי בשבת לשדה ורבורג למסיבת הפתעה שלו

בראשון היה בצרה לפנים

בשני הלכנו לאכול במוזס

בשלישי חזרנו אליי והלכנו לכפר

היה אחד הטובים

ראיתי את אביה! :O

אמ

היום המזוודה הגיעה והוא הלך \:

אבל הוא חוזר אליי בשבת!

היום הייתה לי שיחה מזה טובה עם ירדן
פתאום בלי ששמתי לב אמרתי לה דברים שגיליתי בתת מודע
ורק שדיברתי איתה זה נכנס למודע.

גיליתי שפתאום פיתחתי חומת חסינות.
עצומה, למלא דברים.
חומת חסינות שמצטיירת כחוסר איכפתיות מוחלט לכ"כ הרבה דברים
שלא איכפת לי בשיט יותר שהם קורים.
לא מעניין אותי כל הקטעים המסריחים שחברות שלי דופקות לי
באמת, אם זה משהו רציני.. זה כבר ככ לא מרגש אותי..

למדת להיות לבד

בזמנים שצריך

שנוטשים.

למדתי איך להעסיק את עצמי ושלא יהיה לי יותר איכפת להיות לבד.

התבגרתי

הבנתי את זה רק עכשיו

כמה שהכאפה שחטפתי דווקא מהמקום שעמדתי בו הכניסה בי כלכך הרבה בגרות

עכשיו אני מבינה את זה.

אני יודעת שגם אם הייתי במקום של אחד מהשלושה האחרים

לא בטוח שהייתי לוקחת את הכאפה הזאת ככה
אז אני שמחה ומאושרת.

ברור שיש לי רגעים שאני רוצה לחזור אחורה
להחזיר הכל למצב הקודם
אבל מצד שני בגלל שטוב לי עכשיו

לא איכפת לי יותר מכלום

זה מצחיק אותי

לכו תזדיינו.