חיכיתי לה כל כך בציפייה גדולה

משה איבגי ז"ל.

ילד מהשכבה שלי

נפטר ביום חמישי מתאונת דרכים קשה.

לא להאמין הא?
והוא היה רק בן 16.

ילד סטלן כזה חמוד,

"תביאי אש"  "יש לך סיגריה?" או סתם מה קורה.

יצא לי לשבת איתו כמה פעמים, לדבר איתו.

זה כלכך הזוי

כלכך מעצבן

הוא היה רק בן 16

לא הספיק כלום בחיים שלו.

האמת,

שזה קורה הרבה

אני שומעת ברדיו ביום מינימום שלוש תאונות דרכים

שלפחות באחת מהן בממוצע מעורב מוות.

וקורה הרבה שזה צעירים

הקטע

שעד שזה לא קרוב אלייך

על העניין לא באמת מטריד אותך

ואני באמת שומעת כמעט כל יום רדיו

וכל יום אני שומעת על תאונות

אבל ככה, זה עובר על סדר היום.

גם אצלי

אני לא מוציאה את עצמי מהכלל

הקטע

שזה מטריד

ברור שרק עכשיו זה מתחיל להטריד

כי זה קרוב אלייך

אבל זה עדיין התחיל

על מה ולמה אנשים מתים?

על זה שהוא לא היה חגור!
הנהג שלידו היה חגור ושבר את היד!
הוא רק שבר את היד!
ועל מה?

על זה שהוא נסע על 130 בעיכול שממש לא צריך לנסוע בו על 130.

על השטויות האלה.

על השטויות האלה אנשים נהרגים.

תראו את ההבדל,

חגור, לא חגור.

לא מת,

מת.