חיכיתי לה כל כך בציפייה גדולה

הגעתי להרבה מסקנות היום ואתמול.
היו לי יומיים מלאים בנטל ריגשי.
אני יתחיל מההתחלה,
עשיתי עגיל בלשון
אמא לא ידעה, היא שאלה אם עשיתי כשחזרה מחו"ל ואני יצאתי לטיול, אז זה היה בטלפון
אמרתי לה שלא. אבא לא ידע.
אתמול אני ואבא הלכנו לאכול ביחד רק אני והוא

היה כלכך כיף. באמת אחת הפגישות הטובות איתו..
בקיצור הוא ראה את העגיל, שאל אם אמא יודעת..
"לא" אמרתי.
"היא שאלה אותי אם כן, ואמרתי לה שלא ברוב טיפשותי...:"
הוא- "באמת טיפשי מצדך.. תגידי לה ככה.."
בקיצור אמר לי בדיוק מה להגיד לה,
ואמר לי שאם היא לא מקבלת את זה ועושה שרירים אז שתשחה במים של עצמה
שהיא אמורה לקבל אותי כי אני הילדה שלה ואם לא, אז פשוט להציב לה עובדה.
באותה פגישה גיליתי עוד אלף דברים עליו מגניבים בטירוף אבל זה לא לעכשיו.

בקיצור,
באותו יום הלכתי אליה ...
"אמא בואי רגע לחדר.."
היא- "מה?"
אני- "אני רוצה לבקש סליחה"
-בדיוק כמו שאבא אמר לי להגיד-
היא-"למה?"
אני-"כי שיקרתי לך"
היא-"עשית עגיל בלשון? שמעתי על הדיבור שלך.."
אני- "כן, אני מצטערת, את יודעת שאני כן מכבדת אותך.."
היא-"אני מבינה שאת לא מכבדת מספיק, ואם את לא מכבדת אותי מספיק אז אני לא יכולה לכבד אותך.."
-הפעילה שרירים,אחלה-
אני-"טוב מה את רוצה? לקחת לי את הפלא? לא לשלם לי על הרישיון?"
היא-"כן"
אני-"אחלה"

באותו יום היא החזירה אותי מגדרה בלילה,ונכנסה לי לחדר..
התחילה בשיחת חפירות על כמה שזה מבאס אותה ובלה בלה בלה..
אמרה לי לחשוב על זה, ושאני יחזיר לה תשובה מחר. [היום בעצם]

מה שאני לא ידעתי, זה שהיא דיברה עם אבא לפני כן, ובעצם הוא במשך חצי שעה
ניסה לשכנע אותה והוא אמרה שניראה היה כאילו דיי הצליח
שזה לא כזה נורא והעיקר שבאתי הראתי בגרות ואמרתי את האמת.

דיברתי איתו היום ככ הרבה בטלפון
אמרתי לו שנימאס לי
שקשה לי

שאני לא רוצה לעבוד יותר

שלא יוצא לי מזה כלום

שאני רוצה להשאיר את העגיל בלשון

הוא התחיל לצעוק שהוא ככ לא מבין את הצורת חינוך של אמא שלי

שהוא לא מבינה למה היא מתנהגת אליי כאילו אני בת 6

שהיא צריכה להבין שאני כבר ילדה בת 17
והיא פשוט לא מבינה.

הוא אמר לי להציב לה עובדה

להגיד לה שאני משאירה את העגיל בלשון

ושאני מתפטרת וכשיהיה לי אני אחזיר לה

אם היא רוצה לרשום את זה כחוב אז אחלה, כשאני אהיה בצבא אני יחזיר לה..

אני אוהבת את אבא שלי.

אני מתה על אבא שלי

זה פעם שניה לדעתי שאני רושמת עליו את הדברים האלה

בחיים אף בנאדם בעולם לא הבין אותי כמוהו

הוא החבר הכי טוב שלי

אנחנו פשוט אותו ראש

כל הסיפורים על הסמים שהוא סיפר לי

ככ מתחבר לי

ככ רואים שאני הבת שלו

למה לעזאזל הוא לא חילוני?

למה לעזאזל הוא לא גר 2 דק' ממני?
ולמה לעזאזל הוא לא גר איתי?
מצב מתסכל שאתה יודע שאין לך מה לעשות איתו, מוכר לכם?

פשוט אין באפשרותי לעשות כלום, ולחיות בידיעה הזאת זה הדבר הכי מעצבן שיש.