חיכיתי לה כל כך בציפייה גדולה

מה יכול להיות יותר משפיל מזה?
גם ככה היה לי חרא יום אתמול!
לא רון, לא ג'ואי התקשרו

ואז היה את השיא.

שלשום בערב אני וירדן מגלות שדנה וטל מתכננות ללכת למסיבת שמיניסטים.

ירדן- סבבה, גם ככה היא לא אוהבת מועדונים.
אני? הופתעתי מעט, כי מי כמוני אוהבת מסיבות יותר מכל דבר אחר בעולם בערך?
הבנתי שזה הייתה אי הבנה, סבבה .... לא מתרגשת בכלל.

יום אחרי זה [אתמול] התקשרתי לדנה ואמרתי לה שגם אני ואיילת רוצות לבוא ושתדבר עם היחצן, כי רק הוא
יכול להכניס אותנו [כי אנחנו שביעיסטיות].

קבענו שהיא תחזור אליי.

היא לא חזרה הרבה זמן.

בקיצור כל היום אני אכלתי סרט שהוא לא רוצה להכניס אותי ואת איילת כי כבר הוא צריך להכניס
את דנה טל ועוד שלושה ילדים...

כל היום הייתי בטוחה שזאת הסיבה, ניסינו לשכנע, דיברנו עם אנשים.

עד שבסוף הבנתי את הסיבה האמיתית-

זה לא שלא רצו להכניס אותי ואת איילת בגלל יותר מדי שביעיסטים בלה בלה בלה...

אלא זה היחצן לא רוצה להכניס אותי, בגלל שאחרכך הבנים שרבתי איתם יעשו לו פרצופים!!

כאילו פאאאאאאאאאאאק.

מה????????
מה אתם חושבים לעצמכם ילדים מטומטמים?
שאתם מונעים מילדה ללכת למועדון?

אני לא סופרת אותכם ואתם יכולים ללכת להזדיין מצידי!
התנהגות של ילדים בני 3!

יואוווו זה מעלה לי את כל העצבים מחדש עכשיו!!!!
אני שונאאאאת אותם!
ואני עוד יותר שונאאאת את כל הקטע המטומטמם שתפסו אותיייי

ואני שונאת את החיי חברה שלי פה!
אפילו שזה כאילו הפוך!
אוווח אני עצבנית עכשיו מכדי להמשיך לכתוב ת'פוסט,

שבת שלום.

לפעמים אני ממש לא מבינה את עצמי.

מצד אחד אני הילדה תכלס, הכי אמיצה שיש.

טוב שהמשכתי לעשן אחריי שתפסו אותי..

אומנם לא כמו פעם כי זה כבר לא ככ נגיש,

אבל בכל זאת עישנתי, ושמעו כל התפיסה שלי הייתה אחת החוויות שלא הייתי רוצה לחזור עלייהן בחיים.

מצד שני,

אני הילדה הכי פחדנית שהכרתי.

ו-וואלה, לא בכל המושגים של החושך, מתקנים מפחידים, מקומות הזויים או סתם לשבת במרפסת של הבית שלי
ולדמיין שאיזה גנב בא לרצוח אותי.

לא, לא זה.

אלא במובן של אני פוחדת להשאר לבד.

בלי אף אחד.

בלי אף חברה.

כלכך פוחדת מזה,

שאני לא מסוגלת כמעט להגיד לחברות שלי דברים שמעצבנים אותי.

כלכך פוחדת מזה,

שאני כלכך משתדלת לעשות כל הזמן שהכל יהיה בסדר

לצאת הכי טוב בעולם

בזמן שהן, לפחות חלקן, זורקות עליי את הזין הכי גדול שאיי פעם זרקו עליי.

מזה שתיים מהן יורדות אצל השלישית ולא אומרות לי כלום? כלום!
כאילו מסתירות את זה ממני עד כמה שאפשר.

מזה?
מזה שאחת אומרת לשנייה יוצאים מחר למועדון

ולא אומרת לי,

בזמן ששתייהן יודעות כמה אני ה-ילדה של מועדונים.

לאיזה מצב הגעתי,

שאני נותנת לכל זה לקרות, ואני לא עושה עם זה כלום ולא אומרת כלום.

אה?
כאילו, אומרים לי לשים על זה זין.

על זה שהן לא משתפות ומשאירות אותי כלכך כלכך בחוץ.

סבבה, אני שמה.

ומי כמוני מעבירה על זה חלק?
אבל כמה אפשר לשמור כמה??
זה עוד שנייה כאילו מתפוצץ לי בבטן בטירוף.

וכשזה מתפוצץ על אחת מהן זה לא טוב.

כי מה הן עושות?
מזכירות לי על כמה שאני לא הייתי בסדר כל התקופה שעישנתי ומשתיקות אותי.

כאילו תמיד שאני יתעצבן עליהן בקשר למשהו יהיה להן מה להגיד

כי חצי שנה אני לא הייתי בסדר, אז מותר להן.

דיי

אני מתה מתה מתה לעוף מהמקום הזה.

למה לא נלחמתי על לעבור בצפר?
על לעבור לפנימייה?
למה אני כזאת פחדנית ומטומטמת?

אני מתה על חברות שלי, מאוהבת בהן.

אבל הן פוגעות בי בצורה שלא ניתן לתאר ואין לי מה לעשות עם זה.

לפחות פה במצב הנתון.

ולמה?
כי אין לי חברות אחרות.

אין לי.

אין לי על מי להשען חוץ מעליהן.

אם אני זורקת זין עלייהן כמו שהן זורקות עליי- אני לבד.

והן נשארות ביחד.

אני פשוט ילדה מטומטמת ופחדנית, ונמאס לי מזה.