יש אחד באוטובוס שנוסע איתי כל בוקר

וכבר למדתי שבימי רביעי הוא בחופש.

הוא נראה סטודנט, אבל מצד שני נוסע בשש

עם אף אדום, פנים חיוורות, שפתיי אש

אני מתעטפת בסוודר של עונת מעבר

והוא עומד ליד העמוד ומהרהר על עניינים ברומו של עולם

איזה אחוז של קוטג' הוא יקנה היום אחרי-

הוא עולה תחנה אחת אחריי, בכפר הירוק

אבל הוא לא מהפנימייה, נותר לי לשער.

הוא יורד אחריי

מסתבר.

תמיד אחריי.

לרוב אנחנו לבד,

אנחנו קבועים

ישנה מעין מתיחות באוויר

אני רוצה "היי", אפילו איזשהו חיוך

אבל הוא תמיד כ"כ מרוכז בקוטג' שיקנה אחרי-