בין שתים עשר מי יודע לשתים עשר שבטיא הוא סימס שיהיה לי חג שמח, שובבה.

חשבתי שהוא שכח

לא החזרתי לו ובדרך חזרה

בדרך אליו אמרתי שאני מתחת לבית שירד

הוא הסתכל עליי וחייך כאילו מחזיק בספר

הוראות לתכנות לבה של בחורה

חיוך קטן אני שונאת שהוא מחייך חיוך קטן כאילו הוא ביישן כאילו הוא משפיל מבט כאילו הוא ילד בכיתה ח'

רבאק אתה לא בכיתה ח' ואתה אמור להחזיק אותי בנשמה

להחזיק את החיים בנשמה

החושך הקשה באמת לדעת

הוא ירד עם החולצה שפעם הייתה שלי

זתומרת היא הייתה שלי אחרי שהיא הייתה שלו והיה לי את הריח שלו והתחושה

הסתכלתי לרגע העפתי מבט שיהיה לך חג שמח

וכשר, הוא צחקק

אני שונאת שהוא מצחקק ככה מי מצחקק בימינו?