תקחו את כף ידכם ותקעו בה שמונה מאות מחטים, אחת אחר השניה. תלחצו.

לחלופין, אפשר לעשות את אותו הדבר ללב שלכם.

אם תקחו גם בורג, תכניסו ואח"כ תוציאו בתנועות סיבוביות, איטיות ומייגעות, זה יוסיף.

בסוף, יש לטבול את האומלל בכוס אלכוהול ואז לגלגל בצלחת עם מלח.

*

זה בדיוק מה שהרגשתי שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי. גם.

עינוי מתמשך, התחננתי לרחמים. אני כמעט בטוחה שליבי הפסיק לפעום למשך אותו הרגע.

ראיתי רכבת דוהרת

אני חושבת שהייתי על הרכבת

או מתחתיה

או בתוכה

והמון אורות

ורעש

וזמזומים באזניים

ואת דנה מדברת בקולות של גבר

והבזקים מהילדות

פורים ואותי אוכלת משהו אדום והמון חיוכים

צחוק מתגלגל

וילדים מתנדנדים

ואת סבתא שלי מחבקת את אחי בבר מצווה

ומערבולות וקרוסלות

ואותי צוללת

בתת מודע זה היה באילת

וכל זה בחצי דקה של חוסר הכרה.

זה היה מרתק להפליא.

בדיוק לפני שנה וחודשיים הכרתי את האיש שישנה לי את החיים

בדיוק לפני שנה וחודש האיש הזה עשה זאת

הפך את הכל לבלתי אפשרי, לשביר, למסוכן ולכואב

לקסום. נוגה. מענג. קילינג מי סופטלי סטייל.

בדיוק לפני שנה וחודש חדלתי לקוות שאהיה בריאה תמיד, מאושרת, עשירה וכו' וכו' (כל החלומות הבנאליים והנשכחים)

אלא רק, עם דגש מדגיש ומדוגש, רציתי (ועודני), אהיה ישירה, שהוא יזיין אותי כמו כלבה קטנה

שנעשה אהבה

התחלתי להאמין באגדות ובנסיכים, בדיוק לפני שנה וחודשיים.

מזה שנה וחודשיים שהוא לא מניח לי, מרפה, עוזב. מחשבתית, כמובן.

אלוהים אדירים, שנה וחודשיים!

בדיוק לפני עשרים שנה ושבע שעות בשיעור גס- יצאתי לאוויר העולם.

ואיך אני מעבירה את היותי ילדת היומולדת? בבכי מר. כל החיים ייחלתי לרגע הזה, והוא הגיע כ"כ מהר, שפתאום לא בא לי, לא בא לי לגדול. לא בא לי. פיטר פן, בוא בבקשה.

כי בדיוק לפני שנה וחודשיים נכנסתי לסיוט הזה שמכונה בקרב העם "הלמות הלב".

איפה קונים כרטיסי יציאה?