הולכים.

שקט כ"כ.

אסור לעצור,גם לא לקשור שרוכים.

אסור להתלונן.

רק להמשיך.

שומעים את הנשימות.

וממשיכים.

ממשיכים ויודעים.

יודעים שזה הסוף.

שישה מליון לא חזרו משם.

מליון וחצי ילדים.

אנשים איבדו את כל מה שהיה להם שם.

כסף,בגדים,בתים,משפחה.

בטקס שהיה בבית יד לבנים הייתה אישה שסיפרה שגבר זר בא אליה אחרי המלחמה ואמר לה שהוא יחזיר אותה הביתה.

היא ענתה לו "איזה בית?ההורים שלי מתו,אחותי מתה,אח שלי מת."

הצבתי את עצמי במצב הזה.

לא הייתי שורדת-זה בטוח.

חשבתי על זה הרבה,אני? לא הייתי חוזרת משם.

לא היו יכולים להיות לי את הכוחות האלה.

ובגלל זה,אני מעריצה כל אחד ואחד מהניצולים.

כל אחד ואחד מהגיבורים האלה.

לזכור ולא לשכוח.