אתם מכירים את זה שאתם שוכבים במיטה.

ממש שניה לפני שנרדמים.

ועוצמים עניים.

והשמיכה העבה שלכם עוטפת אותכם.

ונעים.

כ"כ נעים.

והחלון פתוח,ממש על החצי שלו.

ככה שאתם יכולים לפתוח את העניים ולהציץ מידי פעם על הכוכבים.

ואז אתם נזכרים לאט לאט בכל היום שעברתם.

נזכרים בפרטים הכי קטנים שקרו.

וחושבים איך הייתם יכולים לשנות אולי איזה משהו קטן,להגיד משפט שאמרתם בצורה קצת אחרת.

אחרי כמה שניות אתם פתאום מגיעים למחשבות של 'אם'. (מה היה קורה אם...)

ומתחילים להמציא לכם איזה סיפור מושלם על מה היה קורה רק אם...

ומדמיינים הכל לפרטים הכי קטנים.

וכבר בטוחים שזה באמת קורה,ורק כדי להיות ממש בטוחים,אתם מסתכנים ופותחים את העניים לשניה.

רק לשניה אחת,לבדוק שזה באמת באמת קורה.

אתם פותחים את העניים,

ופתאום אתם נזכרים שזה רק לא באמת.

זה רק אם...

אתם מכירים את זה?

כן זה של הארי פוטר, לא אכפת לי.

 D:הי כרמל