אני זוכרת את היום שהיא הגיעה אלינו.
הייתי בת 6.
ההורים שלי ואחים שלי הלכו לקחת אותה בזמן שהייתי אצל חברה.
ואז אמא שלי התקשרה אלי ואמרה לי שהיא באה לקחת אותי.
ולא רציתי לבוא הביתה,ואז היא אמרה לי שיש לי הפתעה בבית.
אז ישר הסכמתי (
)
וכל הדרך הביתה הייתי בטוחה שהביאו לי או כלב או תינוק XD
ואיך שנכנסתי הביתה היא ירדה מהר במדרגות וקפצה עלי.
ומאז...
תמיד בחורף חיבקתי אותה חזק חזק כשהיו רעמים.
וככה הייתי הולכת לישון עם חיוך.
ותמיד הייתי מרימה אותה על הידיים כאילו היא תינוקת..
וכן. אני יודעת.
היא בסך הכל כלבה,
אבל בשבילי היא החברה הכי טובה.
היא כמו אחות.
בשבילי,
היא אחת הדברים שהכי חשובים לי בעולם.
תמיד שהייתי עצובה הייתי רצה לחדר בוכה ומחקבת אותה.
תמיד שאני מחבקת אותה אני מרגישה הכי טוב בעולם!
כאילו היא שומרת עלי.



אני חושבת שלאלה מכם שאין כלב,או חיית מחמד,
לא באמת מבין אותי, ואפילו חושב שאני קצת פסיכית.
אבל לא אכפת לי,כי היא פשוט האחות הקטנה שלי.

ובלי קשר, הבן אדם אליל מין ^^
