טוב..
מי אני לעזאזל?!
בתכל'ס, אין לי תשובה אמיתית לשאלה הזאת, גם אני עדיין לא יודעת מי אני.
אבל בכל זאת, הנה מה שאני יכולה לספר על עצמי.
אני אדוה, בת 14, אתאיסטית טרייה. לא מאמינה באלוהים כמובן.
שומעת בעיקר רוק ישראלי רך כזה, ופופ לועזי. שונאתתת מזרחית.
ב-14 שנות חיי, תמיד תמיד הרגשתי שאני שונה מאנשים אחרים בגיל שלי, שאני חושבת אחרת, שאני מתנהגת אחרת, שאני אוהבת דברים אחרים, מוזיקה אחרת, אנשים אחרים.
תמיד נמשכתי לאנשים מבוגרים ממני, תמיייד!
אני מרגישה שונה. לא מיוחדת, שונה.
ואני חייבת להגיד, שזאת לאו דווקא הרגשה רעה, יש רגעים שאני אוהבת את זה. מאוד.
למה החלטתי להיות אתאיסטית?!
תמיד שאלו אותי אם אני מאמינה באלוהים?
אמרתי שלא..
ואז, הגיעה השאלה המתבקשת, האם אני אתאיסטית?
גם אמרתי לא.. לא יודעת למה.. אולי כי אף פעם לא חשבתי על זה, אולי כי לא הגדרתי את עצמי ככה, אבל אמרתי לא.
אבל לאחרונה, כן חשבתי על זה, חשבתי על זה הרבה מאוד.
והחלטתי, כן אני אטיאסטית! למה לא?!
הרי אני לא מאמינה שאיזה ישות בלתי מוסברת יצרה הכל פה, אני מאמינה באבולוציה.
ואם תחשבו על זה, האבולוציה הרבה יותר הגיונית מהתנ"ך או מהקוראן או ממה שתרצו. זה פשוט עניין של הגיון.
זהו, ולפני כמה ימים הפכתי את עצמי לאטיאיסטית באופן רשמי.
אז...
אני אדוה, אתאיסטית.
(אוהבים אותך אדוה(?))
עד כאן בנתיים.
אדוה.