וואו.. כמה זמן לא הייתי פה...
למרות שאני דיי משוכנע שמזמן אף אחד לא נכנס לפה, יהיה מגניב לתת בעדכון קטן (=
אז כמה שנים עברו?
נדמה לי איזה שנתיים, אבל מבחינת שינויים זה כזה נצח כי כ"כ הרבה דברים השתנו.
אני ממש לא אותו האדם, כי עברתי מתמורפוזה טוטאלית מאז שעדכנתי פה לאחרונה, וזה מתבטא בכל דבר אפשרי.
בימים האחרונים יצא לי להזכר בימים האלו, בהם כתבתי פה בבלוג, וזה העלה לי חיוך. היה הרבה ילדותיות, היה הרבה בגרות וכל מה שביניהם, וחלק קטן מזה היה מתועד פה במעין סימבוליות.
מובן מאליו שגם מה שאני עושה כרגע הוא סימבולי, ולפני כמה חודשים לא הייתי מאמין לזה, אבל למי איכפת.
הרי אני לא מצטער על שום דבר בחיים שלי, הכל ניסיון חיים והכל זכרונות טובים.
אז זהו, התבגרתי מאז.
אבל אני לא סוגר מעגל כי אני עדיין בתהליכים, פשוט לא נעים לי מהבלוג שנהיה כזה שומם ועזוב...
מה שכן - אני יכול לציין בודאות שזו הייתה תקופה נפלאה שעזרה לי לבטא את עצמי וטמנה בי המון.
זו הייתה תקופה, כמו כל תקופה, שתרמה לי להבנת עצמי לעתיד. ומה יותר בריא מזה?!
למרות שעכשיו זו תקופה שונה לחלוטין, והשינוי הוא שינוי שונה, אני יודע שאני עדיין משתנה, פשוט לכיוונים שונים לגמרי.
בגרויות, לחץ, אכזבות וכשלונות, הצלחות זמניות. טוב, הכל זמני למעשה... הכל מייצג את החיים, שזה דבר נפלא.
אומרים שי"ב אמור לטוס. בנתיים התאריכים והשבועות על מסך הסלולרי אכן טסים, אבל לא תמיד זה ככה בהרגשה.
אני מתאר עכשיו איך בפעם הבאה, מי יודע מתי, אחזור לפה ושוב אקרא את העדכון האחרון.
אולי זה יהיה אחרי הצבא, ככה ששוב אחרי תקופה ממושכת אחזור לפה וזה יעלה לי חיוך...
אני לא באמת מצפה שמישהו יקרא את זה, יהיה זה מפתיע אם מישהו ייכנס לפה,
אז אשאיר את הבלוג ואכתוב פעם בכמה שנים.
נשמע לי חביב למדיי...
נשתמע.