הכל כל כך שגרתי שאין מה לרשום .
לא מתלוננת ,
לא יכול להיות יותר טוב מעכשיו ..
אבל בעצם משהו חסר ,אני מרגישה שמשהו חסר - אבל אני לא יודעת מה .
כאילו שעדיין לא הגעתי למטה הסופית ,
במחשבה שניה יש עוד מלא דברים לא גמורים ..
וכאלה שמתוחננים מלפני חודשים ואפילו לא עשיתי כלום כדי לממש אותם .
בא לי להתפרק... עוד איזה מסיבה ,
להשתכר ככה שאני אשכח מה היה אתמול
[משהו שאך פעם לא הבנתי , איך זה אפשרי?!]
אבל אני פוחד להכנס לזה יותר מידי ולהדרדר בלימודים או פשוט להרוס את מה שבניתי עד עכשיו .
במשך חצי השנה הזאות התחלתי להסתקל על דברים במבט שונה
דווקא הדברים שעליהם הייתי מעבירה הכי הרבה ביקורת הם אלה שאני מתחילה להבין ולהזדהות איתם !!!
שמתי לב שבזמן האחרון הרבה אנשים אומרים לי שהשתנתי ,
ולא מדובר בבן אדם אחד או שנים ,
וגם לא בסתם אנשים אלה אנשים שמקירים אותי טוב ולא שנה שנתיים.
וגם אני מרגישה עם אצמי שונה
ואני אוהבת את זה
תמנון יום חמישי הזה :
אני קריסטינה וגריק (:
אני גרה קריסטינה ועוד משהי..