FeeL Me One MoRe TiMe

ברגעים שאני רוצה לראות אותך ,

אני לא רואה .

ועכשיו שאני לא רוצה ,

אני רואה יותר מידי .

הוא רחוק ממני ,

המחשבה נודדדת

וקשה לי לומר

שאני עוד אוהבת ..

יושבים אחד מול השני והאדישות גוברת עלינו

שותקים ,

אך הלב לא מפסיק לדבר ..

הכעס כבר חלקית עבר אך הלב עדיין פגוע.

 [ הוא עבר דירה ]

יושבים החברה שנשארו ,

נזכרים ומתגעגים לזמנים ההם , לימים של בורדצ'קי , שישי בבית יוחנן וימי הולדת ברמת אפריים

ונדהמים איך הכל משתנה ...

אנחנו כבר לא ילדים , כל אחד ממשיך בחיים שלו

כל כך אחד בונה את העתיד שלו

וגם לנו לא נשאר עוד הרבה זמן עוד שנה שנתיים וגם כל אחד מי איתנו יפנה לדרכים שונות

אני יושבת שם אך רוצה ללכת ולמרות הכל נשארת

זה כבר לא הוא , זה כבר הם יותר נכון  אנחנו .

רוצה היום בערב

ללכת למקום אחר עם אנישים אחרים

ולנסות לשכוח מהכל ולפתוח דף חדש.